אור ברסלב

כתב סופר אורח חיים· רבי אברהם שמואל בנימין סופר

תשובה נו

תשובה נה

למאיר ובא ברכה עליו תבוא, ה"ה הרב הגאון המאוה"ג מעוז ומגדול, חו"ב צדיק ונשגב כקש"ת מו"ה מאיר באסקאוויטץ אבדק"ק יאלא ואגפי' יע"א:

ני"ה קבלתי ובדק לן מר בספק א' אם נשים אסורות בעשיית מלאכה בתוס' שבת ויו"ט דמ"ע שהז"ג הוא ובש"ס סוכה כ"ח ע"ב ילפי' דחייבות בתוס' יוה"כ מהאזרח ובשבת ויו"ט דליכא רבוי מנ"ל דאסורות וכן מסתבר ונראה לו אלא דלא מצא חידוש דין זה בשום פוסק:

כאשר בינותי בספרים מצאתי ראיתי בפרמ"ג או"ח במשבצות זהב סי' תר"ח אות א' כ' וז"ל נשים חייבות בתוס' יוה"כ משום דיוה"כ גופי' שייך בנשים, וכ"ש שחייבות בתוס' שבת דכל מ"ע של שבת נשים חייבות בו ואפי' ג' סעודות עיי' סי' רצ"א עכ"ל ודבריו נפלאו מ"ש דביוה"כ חייבות משום דיוה"כ שייך בנשים ודן ועשה מזה קו"ח לשבת, במח"כ נעלם ממנו לפי שעה דתוס' יוה"כ נפקא לן מקרא דהאזרח ולולי קרא לא הוי ידעינן דחייבות בתוס' יוה"כ הגם דשייכו ביוה"כ עצמו, ותוס' שבת דליכא קרא מנ"ל דחייבות וי"ל דלתוס' שבת ל"צ קרא דאיכא הקישא דזכור ושמור כל שישנו בשמירה ישנו בזכירה וחייבות בכל מ"ע דשבת ה"ה דמחוייבים בתוס' דבכלל הקישא הוא כמו שחייבות בג' סעודות, ויש לדחות דדוקא במצות דיומא הואיל דאיתנייהו בשמירה דיומא אתנייהו ג"כ בכל מצות עשה דיומא אפי' בג' סעודות כמו שחייבות בקידוש, אבל בתוס' מנ"ל דחייבות וטפי הי' לפמ"ג להביא מסי' רצ"ו סעי' ח' דנשים חייבות בהבדלה משום דחייבות בכל מ"ע דשבת ומאן דס"ל דפטורות מהבדלה משום דהבדלה דרבנן, אבל תוס' שבת למאן דס"ל שהוא דאורייתא כ"ע מודים דחייבות הגם דליכא ל"ת דשמירה כנ"ל, ועיי' פרמ"ג באשל אברהם סי' רס"ב אות ח':

וכ"ז ל"ש ביו"ט ועיי' תוס' קדושין ל"ד ע"א ד"ה מעקה דבנשים ליכא עשה דיו"ט דהיא מ"ע שהזמן גרמא דביו"ט ליכא הקישא כמו בשבת ועיי' ר"ן שם דחידש לנו כיון דאתנייהו בל"ת דיו"ט ה"ה בעשה דיו"ט, וצ"ל הא דבעינן בשבת להקישא דחייבות בקידוש, משום דקידוש מ"ע היא ואין בה ל"ת ה"א דפטורות לולי הקישא דזכור ושמור, אבל מלאכת יו"ט כיון דאיכא בנשים ל"ת גם איסור עשה איכא, וכ"ז בעשיי' מלאכה ביו"ט עצמו דאיכא ל"ת אבל איסור עשה דתוס' יו"ט דליכא ל"ת מנ"ל, ובפמ"ג לא כ' כלל מאיסור תוס' יו"ט נראה דס"ל דאין חייבות בתוי"ט:

אמנם כן בתוס' כתובות מ"ז ע"א ד"ה דמסרה לה בשבתות ויו"ט מפורש דחייבות בתוס' שבת ויו"ט אלא דטעמא דתוס' לא ידענו מנ"ל בפשיטות דנשים חייבות בתוס' יו"ט, ותוס' שבת י"ל מטעם שכ' הפרמ"ג וכמו שבארנו, אבל ביו"ט מנ"ל וצ"ע:

ועלה בתחלה במחשבה לפני, דס"ל לתוס' הא דנשים פטורות במ"ע שהז"ג הוא דוקא במה שהוא בקום ועשה, אבל באיסור עשה חייבות שהוא בכלל איסור ל"ת דהוקשה אשה לאיש, ויש להטעים עוד עפמ"ש הכל בו ואמר בטעמו דנשים פטורות ממ"ע שהז"ג כיון שעליהם מוטלי' כל עסקי הבית ותהי לו לעזר עוזרתו ומסייעתו פשתן לובש חטין כוסס לכן הקילה התורה עליה ולא חייבוה במ"ע שהז"ג, וע"ד אגדה יש להעמיס כן בקרא כה תאמר לבית יעקב אמירה רכה לנשים היינו שאינן מחוייבת כ"כ כמו אנשים כיון שהם בית יעקב עוסקים בעסקי הבית ומשו"ה קרי לה ר' יוסי לאשתו ביתו, ותגד קשות לבני ישראל אלו אנשים שמחוייבים יותר ויותר, ולפי הנ"ל דוקא במ"ע דקום ועשה פטרום התורה אבל באיסור עשה דשוא"ת ליכא טעם למפטרינהו, והא"ש משו"ה פשיטא לתוס' דחייבות בתוס' שבת ויו"ט כיון דאיסור עשה בשוא"ת הוא כן הי' נ"ל לפום רהיטא, אלא דעומד נגדינו תוס' קדושין הנ"ל דס"ל דעשה דיו"ט שהיא בשב וא"ת ליתא בנשים, ור"ן ג"כ לא קאמר דאיכא בנשי אלא משום דאתנייהו במלאכה בל"ת, ולולי זה היו פטורות ככל מ"ע שהז"ג שהיא בקום ועשה דפטורות, וכן משמע מהא דאמר רב ותנא דברי ר"י דהוקשה אשה לאיש לכל עונשים שבתורה, משמע דוקא לעונשי' אבל כל דליכא עונש רק איסור עשה דז"ג לא, וכן נראה ומוכח מתוך סוגיא דסוכה כ"ח דאצטריך האזרח לרבות הנשים לתוס' משום דאמעט תוס' מעונש ואזהרה יכול גם נשים לא ועיי' רש"י דה"א דאפי' עשה ליכא והיינו משום דכל מ"ע שהז"ג נשים פטורות הרי מוכח דאפי' באיסור עשה דהז"ג פטורות וביוה"כ לולי האזרח היו פטורות ודוחק לומר דלולי האזרח ה"א כמו שממעט קרא דעצם מעונש ואזהרה, כן ממעט נשים הגם דבכ"מ מחוייבות באיסור תורה דשוא"ת שהז"ג זה רחוק דמהיכי תיתי ס"ד למעט נשים מעצם בדבר שבכ"מ מחוייבות ומ"ש תוס' יוה"כ ועיי':

וליישב תוס' כתובות הנ"ל, נ"ל דס"ל לולי האזרח ה"א דפטורה התורה נשים במ"ע אפי' באיסור דשוא"ת דהז"ג לכן בעי האזרח וילפי' משם בכ"מ דאיכא איסור עשה בשוא"ת דחייבות דהאזרח אינו אלא גלוי מלתא בעלמא, אחר כתבי כ"ז נזכרתי מ"ש הפ"י ביצה דף ל' ומה שתמה עליו הצל"ח שם וממוצא דברינו מיושבים דברי הפ"י על נכון עיי"ש:

אלא דתוס' קדושין ע"כ לא ס"ל הכי דהא ס"ל דאיסור עשה דשוא"ת דיו"ט אין הנשים מחוייבות, ואפשר דתוס' בקידושין ס"ל כתי' ב' של תוס' כתובות וידוע דאין להקשות סתירת תוס' אהדדי אלא דמרב ותנא דבי ר"י משמע דוקא בעונש ואזהרה הוקשה אשה לאיש וי"ל:

ויותר נלפע"ד דוקא לענין תוס' שבת ויוה"כ ס"ל לתוס' דנשים חייבות דהתוספ' אזיל שם אי תוס' שבת ויו"ט דאורייתא כמ"ש מפורש שם והיינו למאן דיליף תוס' יוה"כ מתשעה לחדש בערב ודרש תשבתו שבתכם לתוס' שבת ויו"ט ועיי' יומא פ"א ע"ב, ובתוס' יוה"כ חייבות מרבוי דהאזהרה וקרא דבתשעה לחדש קאי על נשים ג"כ וכתיב תשבתו שבתכם ע"כ דקאי ג"כ על נשים שחייבות בתוס' שבת ויו"ט כמו ביוה"כ אבל לאיסור עשה דיו"ט אין למדים משם והו"ל כמ"ע שבקום ועשה כנ"ל והבן:

המורם מדברינו דלמ"ד תוס' שבת ויו"ט דאורייתא גם נשים אסורות מדאורייתא ודוקא לענין תוס' אבל זולת תוס' דשבת ויו"ט כל איסור עשה דזמן גרמא נשים מותרות מדאורייתא דשאני תוס' דילפי' מיוה"כ כדכתיבנא ועיי' לבוש סי' רס"א דתוס' שבת ויו"ט דרבנן ועיי' אליה רבה:

ויש לי מקום עיון אם תוס' שבת מדרבנן אם נשים אסורות מדרבנן ועלה ספק זה בלבי מסוגי' ש"ס ברכות כ' ע"ב דאמר אביי דחייבות בקידוש היום מדרבנן, ורבא הקשה עליו כל מ"ע נחייבינהו מדרבנן וע"כ דלא הוסיפו על ד"ת לחייב אותם במ"ע שהז"ג, ועיי' תוס' מגילה כ"ד ד"ה מי שלא ראה מאורות וכו' וי"ל דוקא במ"ע שהיא בקום ועשה לא הטילו חכמים עליהם עול מצות שלא חייבום התורה כיון דיש עליהם עול צרכי הבית כמ"ש הכל בו בטעמא דתורה, הגם שבארנו דתוס' ור"ן קדושין לא ס"ל כן, דא"כ באיסור עשה שהז"ג שהוא בשוא"ת יהיו חייבות, וע"כ דלא דרשינן טעמא דקרא, אבל אנן לעצמינו נוכל לומר דה"ט דלא החמירו חכמים על הנשים יותר ממה דהטילה עליהם התורה, אבל באיסור עשה דשוא"ת י"ל הוסיפו עליהם כיון דלא שייך בו ביטול מלאכתם בבית, וממ"ש תוס' בקידושין מאין מדליקין בשמן שריפה דבנשים ליכא רק עשה, ולמ"ש הא מדרבנן איכא איסור עשה דיו"ט והו"ל איסור עשה דרבנן ול"ת דאורייתא ולא נדחה מפני עשה דשריפת קדשים כמו בשופר שאין עולין באילן משום דהו"ל ל"ת ועשה דרבנן, ועיי' רמב"ם הלכות שופר דחזקו דבריהם כעשה ול"ת דאורייתא ולא הקשו א"כ התוס' מידי, י"ל בוודאי במלאכת יו"ט כיון דאיכא איסור ל"ת דאורייתא על הנשים מה להו לרבנן להוסיף עליהם איסור עשה כיון דבלא"ה מצוות ועומדות מה"ת בל"ת שלא לעשות מלאכה והקשו התו' שפיר, אבל כל היכי דליכא רק איסור עשה דשוא"ת דהז"ג לחוד מסתבר דהטילו עליהם איסור עשה זו שלא לחלק בין אנשים לנשים כנ"ל וצ"ע לדינא:

זהו מה שהעלתה מצודתי בעיון מעט בדין תוס' שבת ויו"ט, וה' יוסיף לנו שנות חיים, ותוס' מרובה שנהי' מוסיפים והולכין בקדושה מחו"ל אל הקדש כאות נפשו הטהורה ונפש אוה"נ דש"ת. פ"ב יום ב' כ"ב למב"י תרי"ג לפ"ק:

הק' אברהם שמואל בנימין ב"הג מהרמ"ס זצ"ל

תוכן העניינים

כתב סופר אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה