אור ברסלב

כתב סופר אבן העזר· רבי אברהם שמואל בנימין סופר

תשובה מג

תשובה מב

שלום וברכה, מאלקי המערכה, שמורה בכל וערוכה, לידידי הרב המופלג מורג חרוץ בעל פיפיות, עומד לתלפיות, בקי בתורה, קולע אל השערה, כש"ת מוה' פייבל פלויט ני' אבדק"ק שוראן יע"א:

יקרתו קבלתי שבוע העבר ונפשו היפה יודעת מאוד מחבלי הטרדות אשר סביב שתו עלי תמידי לכן לא אאריך בדברי' ולא אטייל אריכות במקום שיש להאריך ולא באתי אלא כמציין ומראה מקום, ובגמר דבריו נתפס במ"ש יען שטרי ת"א כתובי' על אחר חופה ונשואי' א"א בשום אופן להתנו' בענין ירושה והראה לסי' ס"ט, יעיין בסי' צ"ב סעיף ז' בהגה' רמ"א, אם מחייב עצמו להחזיר ליורשים צריך לקיום, ונראה שעל דרך זה תקנו הגאוני' תקנת' בשני חזרה בשנה ראשונה ושני', ולא עקרו ירושה דאוריי' או דרבנן של בעל, אלא שיורש אותה רק מחייב עצמו להחזיר ליורשים, ומהני אפי' אחר הנשואים ומ"ש שת"ח א' כ' לדון בדין ירושת הבעל דינא דמלכותא, נאמן פר"מ ני' כי הכותב ת"ח מופלג הוא, אבל נעלם ממנו לפי שעה הגה' רמ"א ח"מ סי' שמ"ט סעי' י"ט בסופו, ובסמ"ע שם והוא מתשובת הרשב"א ומהרי"ק, ויעיי' תשוב' הרשב"א שמובא בב"י ח"מ סי' כ"ו שהאריך שלא להתנות לדון כדיניהם ומשם נלמד בעיתי' הללו, וראוי' לעורר בחכמה והצנע לכת בכל פעם שיכתבו מפורש שהבעל יורש וכל דיני' שנהגנו ע"ע וכן עושי' כמדומה לי בכל אתר ואתר ופשיטא שאין המלכות יר"ה מקפדת על המתני' וכל אחד יוכל לעשות בשלו לחייב ולוותר כרצונו וחפצו ואין הדת ניתן אלא על הסתם וכן מסתבר והשכל אנושי נוטה כן, ובלבד שלא יזכר חוזר הדין לסיני, והנני שולח לידו נוסח א' מהרבני הצדיק מהר"מ כץ ני', אבל נתעוררתי היום להיות כי בדיניה' אין מועיל שום כתב ותנאי למי שלא הגיע לשנות מאיארען, אולי יפעלו תנאי' כאלו שלא הגיע לשנות הקצובי' וצריך חקירה ודרישה לעת הפנאי ואני היום טרוד.

ומ"ש ידידי מעלתו ני' שאם כותבי תקנת שו' בחזרת בעל לאשה והתנה שאין הבעל יורש יש חשש רבית עפמ"ש תוי"ט ובק"א בהפלא' סי' ס"ו יפה כ' לכאורה, אלא שבאמת בדברי הפלאה יש לי הרהורי דברי', ולפום רהיטא נ"ל דתירוץ ראשונים באיסור ריבית כיון שמיד נתחייב ליתן אין זה אגר נטר סגי לן גם לפי התקנה שבשנה ראשונה ושני' אין מוסיף, י"ל תקנה קדומה קיימת שמתחייב מיד, אלא נגד שתיקנו שמוותר לה מירושה בשני ראשונה ושני' גם היא צריכה לוותר משלה זה מול זה, וא"כ יצאנו מידי איסור ריבית כמובן, ועכשיו גם עתה שכבר כתבנו שאין בזה משום דמ"ד רק שמוותר לה ברצון וכותב כן בפירוש שמוותר כל הירושה, או סתמא כהתנה כיון כשאין כתוב ככתוב דמי כיון שהדין הנהיג כן הוא, ואין ביד ב"ד לשנות. עכ"פ הוויתור מצידו כי ה' יוכל לפרש שיעמוד על ד"ת ולא למחול מה שמגיע לו ע"פ ד"ת שקיים גם עתה, ונגד זה היא ראוי' שתוותר לו מצדה בשנה ראשונה ושני' כנ"ל, ויעיין נחלת שבעה בדיני תנאים אחרונים סי' ט' אות י"ז שכ' טעם שאין בזה איסור ריבי' ע"פ הירושלמי פ' אשה שנפלו יעיי"ש (ודבריו תמוהים לי בתלמוד שלנו לא נזכר זה של הירושלמי ואנן לא פסקינן לי' דהא פסקי' אם לא ירצה לקבל על עצמו הרשות בידו כמבואר סי' ס"ו וזה דלא כירושלמי ויש להאריך), ועת לקצר בפרט בענין זה אין רצוני להאריך כמש"כ פר"מ ני' כי דברים אלו לא נתנו לכתוב בעתים הללו ע"פ חוצות רק פא"פ לדבר וסמכתי על תומתו ותבונתו שלא יגלה ממ"ש ויעשה הכל בחכמה ובדעת הכ"ד ידידו טרוד מאוד מאוד דש"ת:

הק' אברהם שמואל בנימין בה"ג מהרמ"ס זצ"ל:

תוכן העניינים

כתב סופר אבן העזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה