כתב סופר אבן העזר· רבי אברהם שמואל בנימין סופר
תשובה כא
שפעת ברכות ישקוי לעצמותיו, ה"ה מע"כ מחותני תלמידי י"ל הרב המאוה"ג מעוז ומגדול בע"פ וכו' כש"ת מו"ה אהרן אלעזר פאשקעס ני' אבדק"ק גאלאנטהא יע"א:
אתמול לעתותי ערב קבלתי גי"ה ואני עמוס הטרדות מכל צד שונים ומשונים א"א לשער וקשה לי למלאות מבוקשו ודחק השעה להשיבו אמינא בקצרה לישא אשת חרגו אחר מיתת אשתו אם חרגו, מבואר בשו"ע סי' ט"ו סעיף כ' באין חולק להתיר ולענין אשת חמיו מביא המחבר יש אוסרים ובחורגים פסק בפשיטות דמותרים זה בזה ובנשותיהם והוא ע"פ שיטת הרא"ש יבמות דנקטינן כסוגי' דסוטה דחולק על הירושלמי משום דקלא אית להו ובהא נקטינן כהירושלמי לענין אשת חמיו להחמיר דלא נמצא דתלמודא דידן חולק על הירושלמי בזה, דלא כנמוק"י יבמות דכל שכן הוא דאשת חמיו מותר ועיין ב"ש, והמחבר דנחית לחלק כחלוקים של הרא"ש ס"ל ה"ה דמותר באשת חורגו דקלא אית לי', ובאמת לולי דפסק המחבר כן וס"ל דאשת חורגו דמיא לחורגים זה בזה, הי אפשר לומר הא דחורגים זה בזה ליכא משום מראית עין דאית ל' קלא כיון דמותרים זה בזה מיד ומעולם לא הי' עליהם שם איסור וקול יוצא מתחלה כי אינם כאח ואחיות וגדלים זה עם זה בהתירא וידוע לכל, אבל באשת חמיו כל ימי חיי חמיו אסורה לו ולכו"ע וליכא קלא דהתירא בזמן שאין בו נפקותא רק אחר מיתת חמיו או כשיגרשה ומשום זה לא נפק לי' קלא דהתירא שהיא אינה אם אשתו כן נראה לחלק, וכי כן גם באשת חורגו כל זמן שחורגו חי והוא עם אשתו ליכא נפקות' אם הוא בנו או חורגו וליכא קלא כמו באשת חמיו, וכן יש לומר בשני חורגים זכרים שמותרים בנשותיהם כמו שפסק הטור ומחבר ולפי מ"ש יש לחלק דלא דמי לשני חורגים שמותרים זה בזה, אלא דהטור ומחבר לא נחתו לחלק בזה, וצ"ל דס"ל טעמא אחרינא לחלק בין אשת חמיו לב' חורגים ועלה בדעתי לחלק בשני חלוקי' שוב מצאתי כן בח"ס חא"ע ח"ב סי' קכ"ח וברוך שכוונתי לדעת אבא מאוה"ג זצ"ל:
ועוד נ"ל לפום רהיטא בנדון שלפנינו שמת חורגו ולא התאבל כבר נראה וניכר כי לאו בנו הוא וליכא בזה משום מראית עין, ויש לנו הרהורי דברים בזה ולאפס הפנאי צריך אני לקצר, והקיצור יספיק כי לא מצאתי לאחד מן האחרונים קמאי ובתראי שריפרף בהיתר זה המבואר בשו"ע:
וד' יאריך ימיו ושנותיו ירפאהו ויחלימהו בקרוב כאות נפשו ונפש אוה"נ מחותנו חותם בברכת אהבה רבה, שילתפ"ב ה' י"א אדר שני תרלמ"ד לפ"ק:
הק' אברהם שמואל בנימין בה"ג מהרמ"ס זצ"ל: