כתב יד רש"י על מנחות· רש״י
דף עד.
לכהן כמנחה - דמה שתלוי לעשות בכהן במנחת חוטא של ישראל כלומר דנקמצת:
ולא לאשים - כמנחת חוטא דהך ודאי [לא נאכל]:
קרבנותיו - שהוא מחוייב:
בכל עת - ואפילו במשמרה שאינו שלו:
ובא בכל אות נפשו - וכי יבא הלוי וגו' ובכ"ד מקומות נקראו [כהנים] לוים:
בחטאה בשגגה - דמדכתיב על הנפש השוגגת למה לי בחטאה בשגגה אלא הכי קאמר אפי' חטא נפשו של [כהן] יכפר על נפשו:
בשוגג - חטאת דאתיא על השוגג:
אבל - חטאת דאתיא על מזיד כגון מנחת חוטא דכתיב [אשמיעת קול] ואמרי' בכריתות ארבעה מביאין על הזדון כשגגה אשמיעת הקול מדלא כתיב ונעלם:
אימא לא - לכפר הוא [בעצמו]:
אי דלמעלה - הצבור על גבי המזבח כלומר שמקריב השירים על גבי מזבח היינו אבוה:
אי דלמטה - על שפך הדשן [בעזרה]:
יש לך דבר שקרב לאיבוד - שיפרישו לכתחילה לכך:
תני אבוה דרבי אבין - לתרוצי טעמא דראב"ש דודאי לאיבוד קרב:
לאכילה הקשתיו - מנחת כהן לחביתין שלא תאכל ולא לדבר אחר שיהא [השירים] מתקרבין אלא ודאי מתפזרין:
מאי קאמר - הא בהאי קרא גופיה כתיב כליל תהי':
לא תאכל - מהדר אמנחת חובתו של כהן כלומר לא תאכל וכליל נמי הוי ואי כולה קרא בחדא מנחה משתעי ליכתב כליל תהיה ואנא ידענא דלא תאכל:
סכינא חריפא מפסקא קראי - גואי כלומר דדריש סיפא דקרא לרישא:
ואיפוך אנא - דחובתו כליל ולא נדבתו:
מסתברא נדבתו הוי ליה לרבויי - להיות כליל כחביתין:
שכן תדירה - שיכול להתנדב בכל יום כחביתין שבאין בכל יום:
[בסים ריחיה - כאשר כתוב בפי' שבדפוס]:
שכן עשרון - חביתין וחוטא אין יכול להביא אלא עשרון אחד אבל נדבה יכול להתנדב עד ס' עשרונים בכלי אחד:
ורבנן - דפליגי עליה דר"ש ואמרי דמנחת כהנים אינה נקמצת האי קרא מאי דרשי ביה:
עליונה - חביתין כתיב בהו כליל תקטר ועל אכילתה אינו עובר בלאו:
תחתונה - שאר מנחת כהנים למטה בלא תאכל וכליל לא הוי:
מנין ליתן כו' - שיהיו שניהם כליל ולא תעשה על אכילה:
כליל - תקטר:
כליל - תהיה:
מו האימורים - כליות ויותרת הכבד:
לאו דזרות - וכל זר לא יאכל קדש: