כתב יד רש"י על מנחות· רש״י
דף עג.
לכל בני אהרן - משמע כולם יאכלו ממנה:
שלא קמו - מנחות תחת זבחים בדלות דמי שנתחייב עולה או חטאת אין מביא תחתיה מנחה אבל מביא תחתיה תורים:
מנחות - קמו תחת עופות דכתיב בויקרא ואם לא תשיג ידו לשתי תורים:
לכל בני אהרן תהיה - אכולה קרא קאי:
ת"ל על מחבת - מרבויא דקרא דהא ממילא ידענא דמחבת כשאר מנחות ואם אינו ענין לה תנהו לזבחים ועופות:
יכול לא יחלקו בקדשי קדשים - כגון חטאת כנגד חטאת ואשם כנגד אשם:
אבל יחלקו - שלמים כנגד שלמים דהא לא גלי קרא [אלא] גבי מנחה דקדשי קדשים היא:
ת"ל איש כאחיו - וסמוך ליה אם על תודה:
איש - איש כאחיו:
מוכל - מרבוי דוי"ו:
אתיא - למנחת העומר וקנאות דשיריהם נאכלים מדתני לוי:
לרבות לוג שמן של מצורע - שיהא מה שנאמר מן ההזאות נאכל לכהנים:
סד"א מן האש - וזה יהיה לך מקדש הקדשים מן האש והאי לאו ממותר אישים הוא:
אשר כופר בהם - ודרשינן כהנים אוכלים ובעלים מתכפרים הילכך מידי דכפרה [אכלי] כהנים אבל הנך לא:
אלא אשם נזיר - [שיהא] נאכל כאשם מצורע:
להכשיר אתי - לתגלחת ולטמא למתים ומידי דלאו לכפרה לא [אכלי] כהנים קמ"ל:
זה גזל הגר - דכתיב האשם המושב לה' לכהן ואמרי' בבבא קמא בהגוזל קמא דבגזל הגר הכתוב מדבר: