אור ברסלב

כרם שלמה (קוטלר) אורח חיים חלק א· רבי שלמה נתן קוטלר

סימן סד

סימן סג

באומר השכחה בספר קשות מיושב להגאון ר' ישעי' פיק זצ"ל בא' מ"ג בסופו שם זה לשונו והנה מעתה כדאי לבא על המחקר הא דקיי"ל דכל המצוות מברך עליהן עובר לעשייתן וכו' כתבתי על הגליון וזה לשוני לדעת הסוברים דברכה לבטלה הוה אלא איסור מדרבנן כיון שהזכיר בלשון ברכה ע"כ לא חישנין בזה שימות אבל בל"ד קרבן שכיון של"ד לחוד הוה לבטלה מדאורייתא ע"כ חישינן יעיין לעיל בסי' ט"ו הארכתי בזה דגם להרמב"ם דסובר היכא ששבח להקב"ה לא הוה לבטלה רק היכא שאסרו חכמים לעשות כן עי"ז נעשה דמדאורייתא אסור לבטלה אבל היכא שלא אסרו חכמים ליכא שום איסור דכמו שקודם שהתקינו חכמים ברכות הי' רשות לומר ברכות כל היום ולא הוה לבטלה דוק שם לפי"ז ניחא בפשיטו' דכיון דחכמים אדרבא חייבו לומר קודם לעשייתן א"כ אפי' חלילה אם ימות מכ"מ לא יעשה איסור אפי' איסור מדרבנן כיון דאמר שבח להקב"ה אבל בל"ד קרבן של"ד בלבד אין בו שום שבח ע"כ הוה איסור אם ימות לכן חישינן דוק כי זה סברא ישרה הוא. והנה אגב אתרץ מה שהקשה האומר שכחה הנ"ל שמתמיה על מה שהרמב"ם והסמ"ג השמיטו הדין שלא לאמר ל"ד קרבן אלא קרבן ל"ד לענ"ד כיון דהשל"ה לומד הטעם דלא כהרא"ש שמא ימלך אלא שמא ימות א"כ תלי' בהפלוגתא אם חישינן בזמן מועט שמא ימות ע"כ יש לעיין אפשר סובר הרמב"ם דלא חישינן לזמן מועט שמא ימות לכן השמיטו. ועיין בספר עין יצחק חלק ראשון ביו"ד בסי' כ"ד א' ב' דהוכיח דהרמב"ם לא חייש לזמן מועט ועי"ש ב"א ג' שהביא מנשמת אדם להיפך ולפי הנ"ל יהי' ראי' מהא דהשמיט הרמב"ם והסמ"ג הדין דאסור לומר ל"ד קרבן מזה ראי' דהרמב"ם והסמ"ג סובר דלא חישינן בזמן מועט למיתה ובאמת שקלו וטרו בזה הרבה גאונים עי' במג"א בסי' תקס"ח ס"ק י"ג והשעה"מ הלכות סוכה פ"ד הלכה ט"ו האריך בזה והחכם צבי סי' מ"א האריך בזה וכולם לא העירו מהנ"ל וזה הערה נכונה דוק.

הנה אני עמדתי על השמטה אחת שלא הזכיר ג"כ האומר השכחה דהנה במג"א בסי' קע"א משמע שהוא בלבד הזכיר דמאכל אדם אסור ליתן לבהמה וכן יעיון בגליון הש"ס בתענית שרע"א הביא רק מהמג"א ע"כ פליאה על מה שכולם השמיטו זה וגם על וה הספר צ"ע שלא הביא זה השמטה.

לענ"ד לתרץ ואדרבא שפלא על המג"א שהביא זאת הנה הגמ' בתענית קאמר בזה הלשון הוא סבר דמאכל אדם אסור משמע שהוא בלבד סבר כן אבל להלכה אינו כן, וכן אני מדייק מתו' יבמות דף ס"ז ע"ב בריש העמוד ד"ה כרשינו דוק שם דמשע דוקא בתרומה אסור אבל לא בחולין דוק. גרגיר קטן הנה ראיתי בספר נ"ב באו"ח סי' ט' לענין אם מותר להניח בארון הקודש הספרים הפסולים וכו' ובסוף מסיים כן אבל אכתי אסור בלא"ה שמא יבואו לידי מכשול לקרות מתוכו והרי מבואר ביו"ד סי' רע"ט שספר תורה שאינו מוגה אסור להשהותו יותר משלשים יום אלא יתקן או יגנז כתבתי על הגליון שם משמע שאין עצה קה שאנו עושים לכרוך מפה ע"ז הס"ת הפסול וצ"ע על המנהג שלנו דוק. לענין מה שכתבתי על הגמ' תענית קא סבר דאסור ליתן דהוא סבר בלבד יעיין ביו"ד בסי' רמ"ו בש"ך על סעיף ח' מה שהביא דיוק כזה בשם אביו דוק שם.

תוכן העניינים

כרם שלמה (קוטלר) אורח חיים חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה