כרם שלמה (קוטלר) אורח חיים חלק א· רבי שלמה נתן קוטלר
סימן ס
בע"ה ד' בהעלותך פה נויארק תרנ"ה.
כבוד המופלג וכו' מו"ה ישראל ברומבערג נ"י ע"ש כל עדת ישורון בק"ק פארטלא ארעגאן וגם שלו' לכל אנשי חברה ת"ת דמחניכם כולכם יח' בהצלחה סלה. אחדשה"ט כראוי וכנכון.
הנה מכתבו אודות השאלה אם מותר להתפלל בבית שהי' מקודם בית תפלה לנכרים שאין להם שום תמונה ופסל בבית עבודתם, והנה באשר שכתב כבודו טיב המעשה שמקודם הרהינו אצל מלוה נכרי ולבסוף נשאר ביד המלוה מפני שלא הי' בידם לפדות ולשלם החוב המגיע להמלוה וגם הכומר שלהם מכר תשמישי הבית בעד שכר עבודתו המגיע לו מהחברה, והנה המלוה מסר הדבר לסוכן שיוכל למכור או להשכיר לכל מי שיחפוץ ואח"כ שכרו חברה ת"ת דמחנהו מהמלוה באופנים שהברירה ביד החברה לקנות זה לחלוטין אם יתנו דמי קדימה ג' אלפים ר"ט והשאר לשלם במשך איזה שנים, והנה גם המלוה נתן להם רשות להרוס ולסתור כחפצם ועוד דבר המלוה הנכרי שלח אומן נכרי להרס את הנראה כצלב כן תוכן המעשה וע"ז שואל אם מותר להתפלל שם או לא, הנה להשיבו ע"ז הנה באשר שממכתבו ניכר שהוא בר אורין ע"כ אבאר בזה כיד ד' הטובה עלי וד' יתן שלא אכשל בדבר הלכה וכוון את האמת.
הנה מקודם אבאר אם זה נקרא ביטול אם לא. הנה מה שהרהינו אצל מלוה נכרי בזה לא נקרא ביטול דהנה אף שהבית נקרא רק משמשי עכו"ם דהבית עצמו לא נעבד ובמשמשי עכו"ם פסק הרמ"א בסי' קמ"ו סעיף ח' אם משכנו או מכרו דהוה ביטול ואף שבמשכנו מבאר הט"ז דדוקא באופן שאם לא יפדה ישאר לחלוטין ביד המלוה אך בנידון דידן הי' ג"כ באופן זה א"כ לכאורה היה ביטול מצד זה, אך הנה זה דוקא אם משכנו לישראל יעיין בסי' קל"ט סעי' י"ב שלדעה הראשונה דמותר במשמשי עכו"ם במכרה או במשכנה ונקרא זה ביטול היינו דוקא אם לישדאל ע"כ מצד זה לא נקרא ביטול וכן מצד שהכומר מכר תשמישי הבית בזה ג"כ לא נקרא ביטול אף שמכר לישראל מכ"מ אין דבר אחד תלוי בחברו שאף שמבטל תשמיש זה לא נתבטל תשמיש האחר ע"כ מצד זה ג"כ לא הוה ביטול ע"כ נחזי מצד שהמלוה השכיר לחברה ת"ת והמלוה הוא נכרי ע"כ מצד זה הוה ביטול. אך לכאורה בשכירות לישראל לא נקרא ביטול אך מכ"מ נקרא ביטול מצד זה כיון שהרשות ביד החברה לקנות אם ותנו דמי קדימה ע"כ נקרא מכירה כיון שיש בידם לקנות ולענ"ד כש"כ זה מהא דהרהנו שג"כ רק על תנאי והתם התנאי תלוי ביד הלוה הנכרי מכ"מ נקרא מכירה כיון שאם לא יפדה ישאר אצל המלוה ישראל ע"כ נקרא מכירה א"כ מכש"כ באופן דידן כיון שהמלוה הנכרי נתן רשות להחברה שאם יתנו דמי קדימה אזי בידם לישאר אצלם לחלוטין ע"כ נקרא מכירה וממילא הוה ביטול ולכאורה הכא פשיטא בכאן בנידון דידן שנתן רשות להרוס ע"כ בודאי ראי' שמבטלין, אך מזה ג"כ לא מהני דישראל אינו מבטל ע"ז של עכו"ם ומשמע אפילו ברשות העכו"ם מפני הגזירה אך זה רק מדרבנן, ומדאורייתא הוה ביטול ע"כ כיון שרק מדרבנן יש לסמוך על הנ"ל שגם מדרבנן הוה ביטול שנקרא מכירה, ועוד כיון שהוא שלח אומן נכרי לקצץ הדבר שנראה כשתי וערב ע"כ בודאי הוה ביטול ואין להאריך עוד בהפרט דהביטול, אך זה עקר שגם בביטול מאיס למצוה יעיין בסי' קל"ט סעיף י"ג, אך הנה יעיין במג"א בסי' קנ"ד במג"א ס"ק י"ז דמתיר כיון שלא נעבד הבית עצמו מתיר להתפלל שם א"כ מותר לפי"ז לדעת המג"א אך הנה בפרמ"ג איתא דדוקא בדרך ארעי מותר אבל לא בקביעות ע"כ לפי"ז בקביעות אסור ללמוד ולהתפלל שם. אך הגה לענ"ד יעיין בספר עין יצחק בסי' י' שהעלה שהוה ס"ס דילמא אין מצוה חמור מלהדיוט שזה ספיקא בגמ' איבעי' דריש לקיש, והנה יעיין בפרי יצחק בס"י אף שהוא העלה דדעת רבא בפשיטות להחמיר אעפ"כ הביא שיטת הראשו' הרבה שגם רבא מקיל בלאחר ביטול ע"כ מידי ספיקא לא יצא ע"כ ניחא דברי עין יצחק ויש עוד ספק דהוה משמשי דמשמשי שלא עומדים הפסל על הקרקע רק בתיבה ואף שיש דעות בזה אם משמשי דמשמשי שאני מכ"מ מידי ספק לא יצא ע"כ הוה ס"ס והנה עיקר הדין דלאחר הביטול הוה רק מדרבנן דסבר' דמאיס הוה רק מדרבנן ע"כ בס"ס יש להקל בודאי, והנה אף שראיתי שהגאון בעל עין יצחק הקיל רק לעשות שינוי דוק שם בסוף התשובה אך לענ"ד אם א"א לעשות שינוי יש להקל בנידון דידן מפני שאין להם שום פסל ותמונה בזה קילא ובזה אומר אני שלו'.