כרם שלמה (קוטלר) אורח חיים חלק א· רבי שלמה נתן קוטלר
סימן נג
אל כבוד ידידי הרב הגדול בתורה וביראה כקש"ת מוהר"ר ש מ ו א ל מ א ל צ י ן נ"י [זצ"ל]. אחדשה"ט כראוי, הנני להודיעו כי עיינתי במכתבו היטב ואני על מעמדי אשאר עומד כיון דלפי דברי הגאון ר"א זצ"ל בסי' פ' לענין מי שאינו יכול לעמוד מלהפיח וזה הדין נזכר בשו"ס או"ח בסי' ל"ח סעיף ד' ודברי הגר"א זצ"ל ברור מללו בסי' ל"ח ס"ק ב' מפני שהוא אסור בתפילין וק"ש ותפלה נצרך לתפילין ע"כ אסור להתפלל משום דלא יוכל להניח תפילין ולא משביל התפלה גופא דבאמת בתפלת מנחה מותר להתפלל אפי' מי שאינו יוכל לעמוד מלהפיח דוק בזה בדברי הגר"א זצ"ל א"כ לפי דבריו מוכח להדיא דתפילין לתפלה לאו מצוה גרידתא אלא מעכבת ובאמת מסידור השו"ע דמסדר זה הדין בסי' ל"ח לענין תפילין מוכח שטעמי' משום תפילין ולא משום תפלה דוק] א"כ גם מי שאין לו תפילין לדעת הרא"ש המובא בשו"ע בסי' פ' ובסי' ל"ח בודאי אסור להתפלל והא דרב קרא ק"ש בלא תפילין משום דק"ש שאני הגם דלמי שיכול להניח תפילין בודאי חמור ק"ש יותר מתפלה כמו שהאריך כת"ר, מכ"מ מי שאינו יכול להניח תפילין בודאי שאני, ושאני ק"ש מתפלה משום דק"ש דאורייתא והדין דאסור לקרא בלא תפילין אף לדעת הרא"ש דהיא לעיכובא מכ"מ לא הוה דאורייתא לכך נדחה במקום דלא אפשר הדין דתפילין משום ק"ש דהוה דאורייתא, אבל בתפלה דהוה דרבנן הם אמרו דמחויב אדם להתפלל והם אמרו דבלא תפילין אסור להתפלל, ועוד יש לחלק בין תפלה לק"ש משום דק"ש אין לה תשלומין הגם שאף בשעה ד' יוכל לקרא ק"ש מכ"מ מדאורייתא אין לה תשלומין ויותר משעה ד' עבר גם הדרבנן לכך לא העמידו במקום דלא אפשר אבל תפלה תיקנו חכמים שיש לה תשלומים במנחה לכך העמידו דמוטב שיבטל זמן העיקר כדי שיקיים מן המובחר שיתפלל גם בתפילין ובאמת אם ברי לו שגם במנחה א"א לו להעמיד בלא הפחה בודאי גם הרא"ש מודה דמותר להתפלל, וכן מי שאין לו תפילין ובמנחה ישיג תפילין לדעת הרא"ש צריך להמתין, אבל אם גם במנחה לא ישיג תפילין גם הרא"ש מודה דמותר להתפלל בלא תפילין, וכן ראיתי בשו"ע של הרב הגאון רש"ז זצ"ל שהעלה בשם תשובת הרמ"א דדוקא אם במנחה יוכל להתפלל בלא הפחה כהנ"ל ותודות לד' שכיונתי לדעתי הגדולה אלא שהוא מבאר מטעם תפלה כיון שעומד לפני המלך גנאי הוא להפיח כשעומד לפני המלך ומדבר עמו, א"כ גם במנחה וגם בשבת ויו"ט נמי הדין כן בתנאי היכא שיודע בודאי שיהי' אפשר לו להתפלל תפלת תשלומין בלא הפחה, אבל מי שאין לו תפילין לדעת הרב הנ"ל אין ראי' מרא"ש ויכול לומר דמותר להתפלל בלא תפילין אבל כיון דלדעת הגאון ר"א זצ"ל הוא משום תפילין, א"כ מי שאין לו תפילין אסור להתפלל והא דקשי' מרב מוכרחין אנו ע"כ לחלק בין ק"ש לתפלה בשני אופנים כנ"ל, וצ"ע מאד לפי הסבר' הגר"א זצ"ל דמשום תפילין הוא, א"כ קשי' טובא על המחבר דהזכיר בסי' פ' להדיא גם קריאת שמע מוטב שיעבור [ועיין בהגהות רע"א זצ"ל שכתב שבגוף התשובה לא הוזכר רק תפלה דוק שם בדבריו] א"כ קשי' מרב דמוכח להדיא דק"ש קרי' בלא תפילין, והנה יש עמדי לתרץ ולסתור מזה מה שהוצאתי דכן מי שאין לו תפילין מעכב, דיש לומר דהיכא מעכב היכא שאינו ראוי לזה דיש לומר דכיון דבק"ש הזכירה התורה תפילין בעינן ראוי לתפילין וזה מעכב היכא שאינו ראוי כמו שאינו יכול לעמוד מלהפיח, אבל היכא שאין לו תפילין א"כ ראוי לתפילין ולפי"ז א"צ לחילוק שחלקנו לעיל בין ק"ש לתפלה אלא זה הדין בק"ש נמי אבל הדין רק היכא שאינו ראוי לזה וכמו לכ"ז כל שאינו ראוי לבילה המעכבת וכו' דתפילין לק"ש אינו מעכב רק בעינן שיהי' ראוי לזה, ובאמת דברי דלעיל לחלק בין ק"ש לתפלה הוא דוחק דיעיין בתו' ברכות בדף ט"ו ע"ב לענין רב שם דמוכח מדבריהם דרק תפלה הוא בשביל ק"ש משום דצריך למסמך גאולה לתפלה דוק שם א"כ לא יהא טפל חמור מן העיקר כיון דבק"ש שהוא דאורייתא אינו מעכב מפני שאין לו תשלומין ע"כ גם בתפלה כן, דהנה כיון דתפלה בשביל ק"ש ולא יהא טפל חמור מן העיקר אף שאין שייך בהטפל הטעם דהעיקר והנה זו הסברא איתא בזבחים ובמנחות ובתו' חולין לענין שומן דגיד הנשה דוק שם] אלא טוב ביותר דאין חילוק בין ק"ש לתפלה אלא החילוק הוא אם אינו ראוי אז גם בק"ש אסור, אבל היכא שראוי רק שאין לו אז גם בתפלה מותר, כן נראה לענ"ד. והנה הגר"א זצ"ל בסי' פ' כתב שאינו נראה להלכה א"כ לדברי האחרונים פשיטא היכה שאין לו תפילין דמותר להתפלל, אבל לדברי הראשונים שאין חילוק בין היכא שאינו ראוי להיכא שראוי רק אין לו תפילין רק החילוק הוא בין ק"ש לתפלה, לפי"ז יש לחקור כיון דהגאון זצ"ל סתם דבריו וסברתו יש לומר דגם הגר"א זצ"ל סובר דתפילין הוא לעיכובא אלא דסברתו משום כיון דהוא פטור מתפילין כיון דתפילין צריכה גוף נקי א"כ דמיא לשבת ויו"ט כדמצינו סברא כזאת במג"א לענין חתן אבל במי שאין לו תפילין דחיוב רמי' עליו אלא דאנוס א"כ לא דמי' לשבת ויו"ט גם הגר"א מודה דאסור להתפלל וכל כמה דלא חזינן דהאחרון חולק על הראשון בעיקר סברתו יש לומר דחולק עליו רק בפרט אחד אבל לא בכלל דבריו, א"כ מי שאין לו תפילין צ"ע מאד לדינא אם מותר להתפל דיש לומר דגם הגר"א ז"ל מסכים לזה אך בתנאי אם ישיג תפילין במנחה כמו שהארכתי לעיל כ"ז לדברי הראשונים, אבל לדברי האחרונים דהיכא דהוא ראוי לא מיירי הרא"ש נופל הספק הזה בהגר"א זצ"ל ומובן ופשוט הוא, והא דהכריע כתר"ה מתשעה באב ממנהג העולם שאין מניחין תפילין בבוקר ומתפללין בלא תפילין א"כ מוכח דתפילין אינו מעכב, יש לדחות ראיתו, דנתבונן מקודם בעיקר הדבר, האיך עקרו העולם מצות תפילין כיון דמחויב הוא להניח תפילין מדינא דגמ' בלבד קושיית כתר"ה אבל באמת אין קושיא כלל דאנו בל"ה אין אנו מניחין תפילין כל היום אלא שעה אחת בלבד וזאת נקיים במנחה, א"כ ע"י מנהג העולם לא נעקרו דין התפילין לכך קבלו על עצמם חומרא דאבלות גם לענין תפילין כמו דמצינו בכמה דברים שנהגו העולם להחמיר יותר מן הדין והמצוה לא נעקרה, ובזה א"כ כיון שזכינו לזה שכל העולם קבלו על עצמם חומרא דאבלות גם לענין פרט זה א"כ כבר אסור להניח תפילין בשחרית דלא יהא אלא כדברים המותרים, ואחרים נהגו בהם איסור א"כ דמי' השתא כמו שבת ויו"ט כיון דאסור להניח תפילין וזאת אין להתעקש האיך יכול להכניס בזה החומרא כיון דנוגע להדין דמעיד עדות שקר, זאת אין קשיא כיון דאחר קבלתם נופל זו הסברא דהגמ' דוק, וגם מרבינו יונה שהביא כתר"ה אין ראי' דהנה עינתי שם ואין ראי' כלל אדרבא משמע קצת להיפך דהסביר שם טעמם דלהטעם דמעיד עדות שקר אין שייך זאת. להמצוה אלא שעושה עבירה אחרת [ולפי"ז נופל מה שכתבתי לעיל דבעינן ראוי כיון דאין זה שייך להמצוה דוק] ומשמע מלשונו דעבירה הוא ע"כ קצת ראי' לדברי דמי שאין לו תפילין אסור לקראת ק"ש ולהטעם השני אין המצוה בשלימות ולהך מ"ד כמו שכתב כתר"ה דאין אלא מצוה בעלמא, אבל אינו מעכב, אך הרב"י מוסיף בלשונו שם דהך מ"ד השני סובר ג"כ טעם הראשון אלא שמוסיף בלשונו דגם המצו' אינו בשלימות א"כ לפי"ז נשאר דברי דמי שאין לו תפילין אסור להתפלל, אך עתה ראיתי להוסיף בזה הדברים שיש להעיר דאפי' היכא דאין לו תפילין נקרא ג"כ פטור מפני כיון שאין לו נקרא אנוס יעיין בתו' בבא בתרא בדף י"ג ע"א בד"ה לא תוהו וכו' דהתם כתבו להדיא דכיון דאונס הוא נקרא פטור, ויש לי בזה הפרט אריכות דברים ובמקום אחר יבואר זה ע"כ מסתבר ביותר דמותר להתפלל בלא תפילין דוק בכל התשובה וימצא בעזה"ש ית' דברים מחודשים.