כרם שלמה (קוטלר) אורח חיים חלק א· רבי שלמה נתן קוטלר
סימן לד
בעיקרי הד"ט לאו"ח בסי' י"ז א' ל"א האריך הרבה אם יש לגזור היום גזירת אחר חתימות הש"ס כתבתי שם על הגליון וכן לשוני יעיין בתוס' ע"ז תד"ה א"ר הונא בסוף התו' בדף נ"ה ע"ב ושמע ר"י וכו' כי אולי אסרו לפי משנה אחרונה דריכה קודם המשכה וכו' משמע שמעצמינו אין לגזור רק חקר אולי נכלל בהדין דאין דורכין אבל לעשות גזירה מעצמו לא עשה. אך לענ"ד עתה דאין זה הוכחה דהא דלא עשה מעצמו גזירה אין ראי' דיש לומר דגזירה בעינן אפשר קיבוץ חכמים ועוד בעינן שיהי' החשש קרובה והוא לא שקל מדעתו אם החשש קרובה ואדרבא נראה לי עתה שמסוף דבריו דילמא ידרוך לאחר שיתחיל היין למשוך בגיגית עצמה לפי' רש"י זה החשש הוא מעצמו מזה ראי' קצת להיפך דחשש קרוב גוזרין מעצמינו דו"ק.
והנה יש להביא ג"כ ראי' דגוזרין גזירה מעצמינו יעיין במג"א בסי' י"ג ס"ק ח' בעצמו שם בד"ה הקש אחי וכו' י"ל דא"כ אף בחול יעשה כן וזה גזירה ואנו עושין מעצמינו מזה ראי' דעושין אנחנו גזירות דו"ק. [והנה אגב אכתוב יעיין בלבושי שרד דמבאר וזה לשונו מ"מ בשבת יעשה כן כדי להקל האיסור א"נ כדי לצאת ידי החולקים על ר"י הובא בט"ז סק"ה וס"ל דאיסור דאורייתא אפילו בשבת ואם יעשה כך יהי' רק מדרבנן אבל לר"י אין נ"מ בעשייתו כך דאין כ"כ חילוק בין חד דרבנן לתרי דרבנן מיהו מצינו בכמה דוכתי שיש חילוק לכן נר' כפי' הרא' שיעשה כן כדי להקל האיסור שיהי' תרי דרבנן עכ"ל כתבתי ע"ז בגליון ועיין בספר עין יצחק חלק ראשון באו"ח סי' כ"ח א"ו דוק שם עכ"ל].