אור ברסלב

כרם שלמה (קוטלר) אורח חיים חלק א· רבי שלמה נתן קוטלר

סימן ט

סימן ח

לענין הא דמבואר במג"א באו"ח ס"י סעיף קי"א כן לשונו נ"ל דה"ה דאין מברכין עליו, ונ"ל דאפי' לכרמלית דאסור לעשות ספק איסור דרבנן לכתחלה כנ"ל דלא כע"ת עד כאן לשונו:

הנה לענ"ד להעיר דיש להוכיח דעושין ספק דרבנן לכתחלה, דעיין באו"ח בסי' תל"ח דביאר הגר"א זצ"ל בס"ק ד' ובטור בב"ח דמותר לבטל לכתחלה ולעשות ספק דרבנן, אך לענ"ד לחלק משם דהתם קודם הפסח ועדיין התירא ועיין באו"ח ת"ל ס' ס"ק ג' במג"א ויעיין באו"ח סי' תרכ"ו בט"ז ס"ק ב' באמצע שם בד"ה שוב ראיתי וכו' ועיין ג"כ בסי' תמ"ז במג"א ס"ק מ"ה ובט"ז ס"ק י"ח דקודם הזמן שאני דמותר לבטל איסור ע"כ גם בסי' תל"ח הנ"ל מותר לעשות ספק דרבנן לכתחלה מפני שכיון שהוא קודם הזמן דהא דאין עושין ספק דרבנן לכתחלה מסביר החכמת אדם דהוא משום אין מבטלין איסור נגעו בה ע"כ בסי' תל"ח דכיון דהוא קודם הזמן מותר לעשות ספק דרבנן לכתחלה ואין קשי' מזה על המג"א דו"ק:

ומכ"מ עדין צ"ט כיון דהחיוב לבדוק מדרבנן א"כ לענין זה הוה כלאחר זמן ודו"ק רק יש לעיין במג"א בסי' תל"ט ס"ק ג' באמצע בדבריו משמע משם דנקרא מכ"מ קודם הזמן ע"כ לפי"ז חלי' בשני תירוצים שם במג"א בסי' תל"ט ס"ק ג' הנ"ל דלתירוץ השני משמע דנקרא לאחר הזמן ובזה פליגו שם השני התירוצים אם נקרא זאת קודם הזמן או לא ע"כ הדין דאין עושין ספק דרבנן לכתחלה תלי' בשני התירוצים דהמג"א דלתירוץ השני דהמג"א דנקרא לאחר זמן ומכ"מ פסק בב"ח בסי' תל"ח דמותר לבטל מוכח מזה דמותרין לעשות ספק דרבנן לכתחלה ולתירוץ הראשון דזה נקרא קודם הזמן אין ראי' מזה דמותרין לעשות ספק דרבנן לכתחלה דיש לחלק דהתם קודם הזמן דו"ק ע"כ הכלל הזה אין מוסכם דו"ק:

אגם אציג כאן מה שיש לי להעיר על הפרמ"ג ביו"ד סי' נ"ז בשפתי דעת ס"ק נ"א והעיקר דאין לעשות ס"ס בידים ולכאורה יש להביא ראי' לדבריו דאין עושין ס"ס בידים מאהלות פרק ט"ז משנה ד' יעיין ברע"ב וכשם שאין עושין חזק' שם בידים כן מוכח משם כן הכא נמי אין עושין ס"ס בידים ויעיין בתפארת ישראל שם א' ל"ז דבדחק עושין חזק' בידים כמו כן יש לומר הכא נמי בשעת הדחק עושין ס"ס בידים דו"ק:

ועוד ראי' מביצה פרק ב' משנה י' ועיין בתוי"ט מה שהביא בשם רש"י מוכח מת"ק דאפי' היכא דאיכא רוב והתם רק דרבנן דחופר כלאחר יד הוא איסור דרבנן ומכ"מ אסור מפני שאין עושין רוב אפי' באיסור דרבנן בידים ומכ"ש ספק [ומזה ג"כ ראי' להמג"א הנ"ל] דאיסור דרבנן אסור לעשות בידים והתנא השני בר' יהודה הוא דוקא בשביל רוב אבל בספק השקול אסור אך יש לאמר דהתם טעם אחר מפני שכיון שאפשר יתברר האיסור ע"כ אסור אבל לא מטעם דאין עושין בידים ואם נאמר כזה הסברא יהי' ראי' לחקירת הבינת אדם לענין אם יש ס"ס על בהמה מחיים אם מותרין לשתות חלבה כיון דאפשר יתברר האיסור ומזה ראי' דאפי' רוב באיסור דרבנן אסור דודאי הלכה כת"ק הראשון בדברי ר' יהודה דכדעה זו סתם רבי דו"ק:

גם ראיתי מאהלות הנ"ל, יש לדחות דהא דאין עושין שם חזק' בידים יש ליתן טעם אחר מפני שמא יתברר דו"ק אך יש להביא ראי'. מוכרחה לענ"ד מפרה פרק ה' משנה ג' יעיין שם הפלוגתא דת"ק ור' יהושע ולענ"ד הפירוש דתפארת ישראל ב"א וב' וא' י"ז אינן מובנין כ"צ ולענ"ד הנ"מ בין משנה ב' למשנה ג' הוא כך דהא דלא בטל יעיין בפרה משנה א' בתוי"ט שזה רק משום חומרא דמי חטאת יעיין שהביא כן מתו' זבחים [ומזה התו' יוצא ראי' דהם סוברים דאיסור נספוך להסיר ע"י רוב דוק] ולענ"ד לתו' בכורות בסוגיא דטומאה איתא דרק מדרבנן בל"ה ניחא הא דלא בטל ורק מדרבנן ע"כ במשנה ג' דהוה גם ספק ע"כ להקל והלכה דעושין ספק דרבנן לכתחלה דוק שם יעיין ג"כ במשנה ג' בתוס' יו"ט מוכח דעושין ספק דרבנן לכתחלה אך יעיין בתו' חדשים יראה דיש לסתור עפ"י דברי התו' חדשים זה הראי' עוד ראי' דאין עושין ס"ס בידים ממעשר שני פרק ג' א' י"ג בתפארת ישראל שם אך דיש לדחות משום דאין באין שני הספיקות ביחד, לחקירת החכ"א היכא דיוכל להתברר אם סומכין על ס"ס יש ראי' משביעית פרק ב' משנה ג' ר' אליעזר בן עזרי' אוסר יעיין ברע"ב אך אפסר התם מפני אין עושין בידים ועוד יש לעיין ממשנה י' דילמא וכו' יעיין שם:

ובעיקר דברי הפרמ"ג הנ"ל בסי' נ"ז יש להסביר דברי הש"ך באופן אחר ולא מטעם אין עושין ס"ס בידים יעיין בריש סי' תס"ז באו"ח בהגהות רע"א זצ"ל משם מוכח דלא כפרמ"ג ויעיין בש"ך בסי' ס"ו סק"י בסוף דבריו ואע"ג דכתבתי בסי' נ"ז וכו' משם מוכח ג"כ דלא כהפרמ"ג דאין הטעם משום דאין עושין ס"ס בידים אלא הטעם משום דהוה כנולד ספק הגוף וספק בתערובות דו"ק וקצרתי ובמקום אחר יבואר יותר בעזה"ש ית':

תוכן העניינים

כרם שלמה (קוטלר) אורח חיים חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה