אור ברסלב

כרוב ממשח (שלם)· רבי שלמה ורבי חיים אלפסי

הקדמת

בינ"ו עמ"י עש"ו

ראשי אלפי ורבני דמתא מחסיא. ארזי לבנון אשר בדמה. סבי דצורה ודפומבדיתא. הרבנים המובהקים פלאי פלאים. יושבים על כסאות אשר בעוב"י תונס יע"א ה' עליהם יחיו כי"ר:

ארץ ומלואה זמירות יאמרו ותשבחות ישמיעו לאל ברוך נעימות יתנו אשר לא עזב חסדו ואמתו. מעם קדשו וצאן מרעיתו. ישראל לסגולתו סגולה מכל העמים:

ואף גם זאת בהיותם בארץ לא להם. ומצרים נוסע אחריהם. בחרבות וברמחים. ומהר אל גבעה גולים ונדחים. מגוי אל גוי נדחה קרו לה אשורים ולטושים ולאומים ואחר כל אלה התלאות. צרות המתרגשות ובאות. ותהי זאת נחמתינו בגלות החיל הזה. באתרא דבזוזי. זאת התורה. זכה וברה. היא שעמדה לאבותינו ולנו. ויתן אותנו לחסד ולרחמים:

וברוך הנאמן במאמרו. עצום עושה דברו. גוזר ומקיים כי לא תשכח מפינו. ומפי זרענו. כל זרע ישראל. גולת אריאל כולם אחוזי עול תורה ועול מטה על פני כל הארץ

ארץ ממנה יצא לחם לחמה של תורה. נאזר בגבורה הן הן גבורותיו. הן הן טראותיו. שבכל דור ודור הותיר לנו שרידים. ווי העמודים. רבני אלפין. רבני מאוותא. גאוני ארץ תקיפי דאורייתא. גדולים ועצומים שנו חכמים במשנתם. כל שתורתם אומנותם. ערוכה בפיהם וסדורה. בקדושה וכטהרה. ומהם וכיוצא בהם תורה יוצאה. נהרי נחלי דבש וחמאה. וכל דבריהם להורות. את החוקים ואת התורות. לבני ישראל עם קרובו ויו'רו המו'רים. צדק ומשפט ומישרים. והיו למאורות. לפקוח עינים עירות. שקופים אטומים:

אשרי עין ראתה. איתנים מוסדי ארץ דמסגן בעל'יותא. תורה יוצאה מהם כמעין המתגבר. לעיני כל עובר. אלו דברים שאין להם שיעור קראו הרבה. שנו הרבה. ולילה כיום יעיר ותדר שנתם לילות כימים:

והקול נשמע קול רנה של תורה יחדו ירננו שפתותיהם ששו'נים. יפה כח האב עם הבנים:

מגלים פנים בתורם. כמשה מפי הגבורה. וכל רז לא אניס להו מילי דמטמרן עשאום כסדרן כהג'לות נג'לות. הלכות גדולות. וכל דבר הקשה. מסיפיה לרישיה. שוחקין אותו הדק עד אשר דק. ויהי הם משיכים ישוב נאה ויאה כי ל'ו יצדק. ולפני מלכים יתיצב לפני מלכו ארץ

ארץ מדה ורחבה. גרסה נפשם לתאבה. ע"כ דבור ודבור אליו נאספו הללו בעלי אסופות. הלכות מרוב'בות מאליפות ודבר גבורות. דברי חכמים כדרבנות וכמסמרות. והלוך עליו אימים:

לכו מזו מפעלות פעולת צדיקים המיישרים אורחותם. זה ספר תורתם. תורה דידהו נצב על עול'תו. כי כאיש גבורתו. מזה כמה שנים יצא לאור ויאר לנו זה ספר משחא דרבותא הנמצא בזה איש בחדרי משכיתו. מש"ח זיתא דכיא. מיהב יהבי לן מן שמיא. אוריין תליתאי. משלשת הרועים רבנן סבוראי. מנשרים קלו מאריות גברו. הטיבו כל אשר דברו. הלכות דעות ויסודי תורה. ליהודים היתה אורה. זו תורה. האדם הגדול בענקים הוא אבי התעודה. טור אודם פטדה. רב תנא דאורייתא הרב הגדול. מעוז ומגדול. סבא דמשפטים בוצינא קדישא. דרישה ופרישה. נ"י פטיש החזק מוהר"ר מסעוד אלפאסי זיע"א. ולעומת מחב"רתו. עלו אתו. מקצה בחו'ברת. שני בניו. בנים חביבים יצאו נצבים. בחכמה ובמדע גדולים ועצומים:

הלא המה בחכמתם. קראו בשמותם. איש איש על שמו. ברוך שככה לו בעולמו אנשים צדיקים. מאירים כברקים. מודי הוראות בישראל. ראשון לצי'ון המלאך הגואל הרב המופלא. וכבוד ה' מלא. אור ישראל וקדושו. נזר אלהיו על ראשו. מארי דתלמודא בכוליה תנויי. ונברכו בו כל גויי. ויהי שמעו בכל הארץ המעלות לשלמה זצוק"ל גברא דרב גובריה ורב חיליה. בכתם אופיר לא יסולה. ול"ו אח טלא דבדולחא. ובסימו דרוחא. הרב המובהק. ואח לברק. המקובל האלהי אור החיים זלה"ה. איש איש לפי מהללו. ברוך מחדש חידושים שם שם לו. הלכות קבועות. שהיו כליותיו נובעות. ציצים ופרחים. דברים שהם נוחים. הלכה זו העלה על שולחן מלכים עשאה סימן. חידושי דינים שחידשה תורה דיליה הגדיל לעשות מעשה ידי אומן. נכתבים ונחתמים:

וכבר מזה שנים רבות יצא מוניטון שלו על כל יושבי תבל אשר על הארץ

ארץ נתנה יבולה. בלהב אש אוכלה. הוו מצטערי רבנן דאכתי איכא שיורי ברכה. מחידושי הלכה שמורה וערוכה. לקרבה אל המלאכה. והא איכא כמה שני שמעלת הרבנים עליונים למעלה. עלו אל המנוחא ואל הנחלה. חלקם כארץ החיים כי גזא דרחמנא. צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ברצון שוכן מעונה. וכל קובל דנא אכתי פשו והמה בכתובים זה כתב ידם. ואין אתנו יודע איה חקר כבודם. עד יומא כי האידנא אשר העיר ה' את רוח הני תרי אחי ומרחמי ישרי דרך ותמימי. הנאהבים והנעימים:

הלא המה שרים ונסיכים. תמימי דרך ההולכים. ביראת ה' כל היום וכל והלילה. הוא יסור המעלה. הראשון אדם גבר בגוברין. סוד והדר מן המהדרין:

הגביר המרומם. אור יומם. רצ"ו כמ"הר נר"ו שמואל בקוראי שמו. ברוך הוא וברוך טעמו. ואת חוט תש'ני אח טוב ונעים. נטע שעשועים. הגביר החכם המרומם והנה שולם שלם הוא ושלימה משנתו. כאשר ח' אתו. חפץ חסד ומרבה להטיב. הטוב והמטיב. כל שישנו כשמירת ובלמידה ויחכם שלמה. על טוב יוכר שמו. כשבת אחים גם יחד נושאי משך הזרע למשפחותם לבית אבותם אנשים ונשים וטף. לבית נטף. שלשלת יוחסין. הללו בעלי תריסין. אתה ה' תשמרם וכצנה רצון תעטרם שנות חיים ואורך ימים:

הנה נחלת ה' בנים הם לאיש חיל רב פעלים. פריו קודש חלולים רב חסד. מטה כלפי חסד. דדחיל ורחים ומוקיר רבנן. ואיהו גופיה כצורבא מרבנן. משתמען מילי הגביר המרומם יקר מחרוץ ומפז המי"ן מופלא הלא זה הו'ד והדר אד'רת אליהו נטף נ"ע נפשו תנוח מנוחת עולמים:

מזה שנתים ימים ואת שלוש עלה למנוחה מכון בית עולמים:

אשרי בניו אחריו קמו עמדו למעבר נייחא לאביהם היושב בפתח עינים. זה שער השמים. וחקרו ודרשו הנמצא בזה. גברא דחזי. זה ספ"ר מכת"י מעלת הרבנים הנזכרים עליונים למעלה כי כל חפצם ורצונם. להזיל זהב מכיסם ומממונם. ולהעלותו על מזבח הדפוס להוציא לאור תעלומות חכמה בקרב הארץ

ארץ חפץ חפץ ה' למען צדקו. משפטו וחוקו. הודיע ה' ישועתו. מפה לאוזן האנשים שלמים האלה. ויען ויאמר יש זכות תולה. זה ספר כרוב ממשח תלוי ועומד ביד איש עתי ולית מאן דידע ליה לפי רוב הימים:

וברצות ה' דרכי איש וכונתם לשמים הבא ליטהר מסייעין אותו. ואחר חיפוש מחיפוש צדיק באמונתו. גילה צדקתו. חנה היא טמון במטמוני מסתרים ביד אנשים יקרים ותמימים:

הלא המה בנים חביבים מבני חיבב לאיש יקר רוח איש תבונה החפץ חסר ומרבה להטיב ה"ן גביר דגמיר וסבר הר'

שמואל ברהנץ נ"ע כי בהיותו חי על האדמה הר"ש הנז' הוא היה בזמן הרבנים הנז' ולפי עוצם תורתם משים חיבת התורה היה משמש בית אולפנא לאנשי כנ"הג הנהו רבנן סבוראי והוא יצק מים על ידיהם ומתאבק בעפר רגליהם לילות כימים:

וכאשר נחו על משכבותם. ותעל נשמתם בעדן גן אלהים את ה' אלהיך פשט האיש את ידו ויקח את ס' התורה הנז' וחש"ב אפודתו. עלה במחשבתו. להדפיס אותו. ולזכות את הרבים. כי ממנו תוצאות חיים ולכל בני ישראל יהיה אור גדול במושבותם. ולא אסתייעא ליה מילתא ומאי דביני ביני ושמואל מת ותעל נשמתו אל האלהים אשר נתנה. ונשאר דא ספרא דאורייתא ביד בניו ברוכי ה' תמה ויחדיו יהיו תמים:

וביום הגלות רז זה בה שעתא. הנותן אמרי שפר. ונכתב בספר. אגרת שלומים. לאנשים האלה ותכף לקבלת כתבינו זריזין מקדימין. וישלחו מאתם האי ספרא נה'ר נהירו דאורייתא המאיר לארץ

ארץ ושמים נשאו כנהרות קולם. שמחה בכל גבולם. יחדיו ירננו בקול רנה. לפני שוכן מעונה. יתנו שבח והודאה. כי עין בעין נראה. את ספר משנה התורה הזה. לפנינו בדור הזה. ראתה עינינו. וישמח לבנו. כמוצא שלל רב. יום בוא אור נערב. זה ס' ברוב ממשה משח רבות. לקדש האחד משולבות. זאת התורה נאמרה מפי גאוני ארץ הני תרי אחי אהובי עליון. אנשי קדש מלידה ומבטן ומהריון. דרך גדילתן נקבו בשמותיהם עליונים למעלה וילמד תחתון מן העליון. בשערי בת ציו'ן. מצויינים בהלכה. מערבה מול מערכה. את משמרת ה' שמרו. הביטו אליו ונהרו. חלקם בארץ החיים. צדיקים במיתתם קרויים חיים. בשמים ובארץ וכימים:

גדולה דעה אשר גבלו. איש איש לפי מהללו מלכים השכילו. ובנו להם בתים. בשפ'ר העי'טים. באר על הלוחות. באר'ש נכוחות. חידושי תורה דידהו הולך סובב על ים התלמוד ועל ספר יד החזקה להנשר הגדול הרמב"ם זלה"ה ואתיא מכללא כללי הש"ס כולם נבללים בספרא רנא ברוב

ממשח דאנהיר לעיינין נהירו דאורייתא. מאורי אור יושר דברי המאורות. היו. למאורות. אמרות ה' אמרות טהורות. ודבר גבורות. לשון מדברת לישנא דחכימי לשון חכמים:

ויהי כי ראינו את יקר תפארת דנא ספרא דרב גובריה. מילי דמתאמרן לקדושים אשר בארץ המה ואדירי. תכף לקבלה אם למסו'רת מסרנוהו מיד ליד לאנשים האלה אנשים של צורה. אנשי חסד ורחמים הנהו תרי אחי אשר נרבה רוחם אותם להרים דגל ספר התורה הזה וקבלוהו באהבה רבה ובחבה יתירה. והמה בצדקתם. הוקשו למצותן. והיו זהי'רין בזריזות גדולה לקרבה אל המלאכה והביאוהו לבית הדפוס ע"י ציר נאמן ויהי הם מריקים צרורות כספיהם לתת לכסף מוצא. העשוי למלאכת הקודש כל הון יקר נמצא. ותל"ית עלתה מחשבתם לפועל ונעשה רצונם ונדפס האי ספרא רבה ויקירא. לזכות אביהם בארצות החיים אל מול פני המנורה. יהא רעוא נפש צדיק מאירה. מי"ג נהרי דאפרסמונא. נגש ונהנה מזיו השכינה. ואת היותרת ויעל אליהו מעלה ע"ג מעלה ישב עולם לפני אלהים באתרא דצדיקי וחסידי ההרים הרמים:

ואנחנו אלה פה כאשר ראינו יופי מעשה האנשים האלה שלמים בהס'כמה עלימו וברכנו את שם האחים הנזכרים איש איש כברכתו. ברכנו אותו. כן יבורך גבר כמה ככרים ברכות שמים. יצו ה' אתם את הברכה בכל מעשה ידיהם טובה כפולה בכפלי כפלים. וזכות הצדיקים האדירים האלה רבנן דפקיע שמייהו. יכולה היא שתגן אלף המגן עליהם ועל זרעם אינהו ואביזרייהו. יוס'ף עליהם בתוספת מרובה. דגול מרבבה. אורך ימים ושנות חיים להם ולבניהם. ולכל הנלוים אליהם. ברכת ה' היא תעשיר כסף וזהב עליתם. ואין העין שולטת בהם. שמורים לעד לעולם. שלוה בכל גבולם. עוד כל ימי עולם עשי'רים בכוש'רות. מי ימלל גבורות. אלו דברים שאדם אוכל מפירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא ויאכלו מטוב הארץ

ארץ בתרא. ערוכה בכל ושמורה. לאיגלויי מילתא. ולאחזוקי טיבותא. לגברא מהימנא. ממנו יתד ממנו פנה. איש חיל רב פעלים. פעלא הכא תוכו רצוף אהבה. אהבת התורה ולומדיה. הלא זה חו"ד הגביר הנעלה. לשם טוב ולתהלה. רצ"ו כמה"ר אליהו שיזאגה חדא הוא דכתיב אלי'הו בא לקרב זה ס' התורה הנשלח לידו מהכא להתם למקום מושב הדרו במתא רבתי ליוורנו יע"א למען יהיה הוא מעיר לעזור בהשגחתו על עושי המלאכה מדפיסי זאת התורה. הן הראנו את עוצם ידו ואת יקר תפארת השתדלותו. ברם דא עקא לן כי מאי דביני ביני טרם בא לידי גמר טוב ויעל אליהו אל בית מנוחתי. והיתה נפשי צרורה בצרור החיים כי שם ביתו. והא ודאי כי מחשבה טובת הקב"ה מצרפת למעשה ואפריין נמטייה כי יבא על שכרו כי גזא דרחמנא ותהי משכורתו שלימה נחלת שדי ממרומים:

ועלינו לשבח לארון הכל אשר לא השבית לו גואל וקם שבט מאלי'הו זרעו לברכה. זה בנו ריכא וכד ריכא. הגביר הנעלה. לשם טוב ותהלה פי' יהודה שיזאנה רידיע סי' ליאוני הי"ו הוא בירך על המוג'מר לגומרה של תורה. ובכן אמרינן לשעלא טבא איישר חיליה וברוכי מברכינן לשמו הטוב וליתר אחיו ולכל בית אביו יחיו דגן ויפרחו ישישו וישמחו בבנים ובני בנים ברוב הונים הון ועושר בביתם. זהב וכסף וכל אבן יקרה במילואותם. טוב מלא ברכת ה' במדה גדושה לטוב להם כל הימים. לעד ולעולמי עולמים. עוד כל ימי הארץ

ארץ נוס'פת ואלה מוסיף על הראשונים זכה מוסיפין לו. אשרי מי שעמלו. ונוספה נחלתו נחלת שדי ממרומים:

סמוך לחתימה אינה ה' ליד האחים הנז"ל שיטה אחת על מסכת זבחים להרב הגדול. מעוז ומגדול. כמה"ר משה סלום זיע"א נפשם אותה ותעש להוציאה לאור. ולמתחיל במצוה אומרים לו גמור. להדפיס תמימים:

וכגון דא ודאי שמחה לצדיק אשר יצאו לאור פעולותיו. הן הן אותותיו. על כן נקרא שמו ישמח משה. וישמחו כל חו'זי. שמחת. עולמים:

ובכן ישמחו וירננו הני אחים. ששים ושמחים. הם וזרעם גבור כארץ

ארץ טובתה. היא מדברת במד'בר בער'בה. ער'ב ר"כ ויקרא שמה רחובות. כהנה וכהנה גם לרבות. כל חותמי ברכות שבתורה המה יעלו לראש הני תרי אחי שני צנתרות הזהב אשר נדבה רוחם חוקקי בס'לע סל'עם למינהו. להוציא כלי למעשהו. הם עשו לתורה שלא תשתכח. ונחשב להם תרומתם כריח ניחח. וזכות התורה וזכות האתנים מוסרי ארץ מחברי זאת התורה זכותייהו מפני קמייהו. והיינו רביתייהו. כשם שהם עשו נייחא לקדושים אשר בארץ המה. להוציא לאור תעלומות חכמה. הני מילי דאמור רבנן. וזה לך תרומת מתנם. לזכות לאביהם בבית עולמו. ותחי המשרה על שכמו. וישב אלי'הו באיגרא רמה. ויתרון דעת החכמה. ויכ'ן כמו רמים:

ואפריין נמטי להו איש על ידו לדגליהם. ה' צבאות יגן עליהם. בתיהם שלום ישליו אהלם. עוד כל ימי עולם. אהל בל יצען בל יסע יתדותיו לנצח משמיא מיתב יהבי להו גם עושר גם כבוד ובני חיי חיים וקיימים לדור דורים. צדיקים לאורה וישרים. לבושי מכלול ועדי זהב כשרי המלך הפרתמים:

וכאשר המה ראו והביטו כי יצתה מחשבותם לפועל ונצטרפה למעשה ותכל עבודת הקרש ושמח לבם לגומרה של תורא. כן יזכו המה ובניהם להדפיס ספרים אחרים ולהגדיל התורה ולהאדירה. כאשר בלבבם. ואדירי כל חפצי כם. ימלא ה' משאלותם לטובה. גם עד זקנה ושיבה. זקנים באים בימים:

ואנו ליה עינינו. אנא ה' קומה והושיענו. הביטה וראה כי שחה לעפר נפשנו. ויד'ל ישראל עד מאד וכל העם יחדיו הגיע לארץ עד עפר צרות רבות ורעות סבבונו. מהני שביבי בישי אכלונו הממונו. וישקו אותנו מי רוש ולענה ושורש רתמים:

שובה ה' את שביתנו. על ארצנו ועל נחלת אבותינו. ותחז בציון עינינו נחזי אנן כנו'ת ירוישלם עיק"ות. והבית בהבנתו. אבני נזר מתנוססות על אדמתו. אז ירננו כל עצי היער מלכי ארץ וכל לאומים:

ואנחנו נשיר את שיר ה' וקול בן לוי תשוב על שי'רה. בקול רנה וזמרה. בשי'רי הלשון של זהו'רית והיה ה' למלך על כל הארץ הכ"ד צעירי צאן קדשים החותמים פה עו"כי מתא תונס יע"א בחדש טבת דהאי שתא נבנה עליה טירת כסף לפ"ק וה' יברך את עמו בשלום:

ע"ה ישועה בסיס ס"ט ע"ה נתן בורג'יל שלט"א ע"ה שמואל צפיג ס"ט ע"ה אברהם הכהן יצחקי ס"ט ע"ה ישועה צפיג ס"ט ע"ה אברהם חג'אג' ס"ט הצעיר משה 'פיתוסי ס"ט הצעיר שלום חי בשמוט ס"לט הצעיר נסים מעארך ס"לט בס"ד

תוכן העניינים

כרוב ממשח (שלם)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה