כפי אהרן על עבודה זרה· רבי אהרן בן עזריאל
דף לו:
תוס' ד"ה כי יסיר דעמ"ש בגמ' בנותיהן מי"ח דבר הן פריך בנותיהן דאוריי' הוא דכתיב לא תתחתן ומשני דאורייתא ז' גוים ואתו אינהו וגזור אפי' שאר אומות ופריך ולר"ש דאמר כי יסיר לרבו' כל המסירים מאי איכא למימר כ' התוס' לרבות כל המסי' ע"כ הך דרשא לא קיימא אלא אבתו לא תקח לבנך דסליק מיניה דאילו שאר אומות בגירותן שרו ולר"ש דאסר פי' רשב"ם הך דר"ש ליתא בכולהו תנאי אלא משום דשמעינן ליה לר"ש דדריש ט' דקרא א"כ כי יסיר קרא יתירא הוא דכי נמי לא כתיב דרשי' האי ט' מנפשיה ע"כ ודברי התוס' סתומים וצריכים ביאור וב' הדרכים שכ' הגאון מהרש"א בפי' דבריהם דחוקים כמו שיראה הרואה ולפע"ד נ"ל כונת התוס' דלר"ש דדריש טעמא דקרא אוסר כל האומות גם בגירותן ומט' הסרה והנה התוס' הוק' להם בסו' זו דמאי פריך ולר"ש וכו' נימא דאיה"ן לר"ש דהוי דאוריית' ויאמר ר"ש שמעולם לא גזרו תלמידי שמאי והלל בזה ומ"ש בנותיהן מי"ח דבר הוא לפום קושטא דלא קייל"ן כר"ש והתו' לא אסרה אלא ז' אומות דוקא אל"ו מדפריך תלמודא ולר"ש וכו' משמע דקיל"ן כר"ש וק' והלא באמת לא קיל"ן כר"ש שהרי גיורת של שאר אומות אנו מתירין לבא בקהל וע"ז תי' ע"כ הך דרשא לא קיימא אלא וכו' והענין דהרמב"ם פי"ב מא"ב כ' ישראל שבעל גויה לוקה שנאמר בתך לא תתן לבנו וע"ש היטב בהמגיד ובכ"מ והשתא התוס' ס' דאע"ג דאנן לא קיל"ן כר"ש בגירותן מ"מ בגיותן מיהא שפיר ילפי' לרבות כל המסירים והבא על הגויה לוקה משום לא תתחתן אף בשאר אומות וע"כ פריך תלמודא שפיר דכיון דהכא בגיותן מיירי ולר"ש דס' לרבות כל המסירים בין בגיותן בין בגרותן ואנן בגיותן מיהא ס"ל כותיה ק' שפיר איך אנו אומרים שהיא מי"ח דבר הא דאורייתא היא וזהו שכ' התוס' לא קיימא הך דרשא אלא אבתו לא תקח לבנך דסליק מיניה ר"ל דממאי דבעי תלמודא ולר"ש וכו' משמע דהכי קיל"ן לז"א לא קיל"ן הכי אלא לענין בתך לא תתן דהיינו בגיותן וכמ"ש התוס' בדבור הקודם דאילו בגרותן הא קיל"ן דשרו אבל לר"ש דאוסר ר"ל דאוסר אפי' בגרותן פי' רשב"ם דהיא ס' יחידאה וזרה ולית ככולהו תנאי ואפי' ר"ש בעצמו לא שמענו כן בפי' אלא דמכללא איתמר ממאי דס"ל בעלמא דרשי' ט' דקרא מוכרח לומ' דגם ידרוש כאן ויהיה הדין לאסור אפי' בכל האומות ואפי' בגרותן אבל אנן בחדא מיהא מודינא לר"ש דבגיותן מיהא לרבות כל המסירין והיינו ממש כס' הרמב"ם. זה נראה לי בכונת התוס' והבוחר יבחר:
סוף הספר