כפי אהרן על סוכה· רבי אהרן בן עזריאל
דף לג.
אמר אביי משכחת לה באסא מצראה פירש"י גדל על המצר של שדה ומתוך שיש לו מקום פנוי הוא משבח ומצליח. ל"א אסא מצראה הדס מצרי. והיק' הר' מהר"ם ן' חביב (בס' כפות תמרים) וז"ל מה שפרש"י גדל על המצר אינו נוח לי משום דבגמר לקמן אמרי' דס"ד דפסול משום דאית ליה שם לווי ובשלמ' לפי' הב' דהוא הדס מצרי שפיר ס"ד לפוסלו משום שם לווי משום דהוא מין אחר אבל אם הדס סתמא כשזורעין אותו במצר השדה מחמת שיש לו מקום פנוי מתגדל בו ז' עלין ולכך קורין אותו הדס מצראה פשי' דאין זה קרוי שם לווי כההיא דתנן פ' בתרא דנגעים ופי"א דפרה אזוב לא אזוב יון לא אזוב כוחלי ולא אזוב רומי עכ"ד. ואני עני לא זכיתי להבין דברי קדוש שכונתו להקשות דכל שאינו מין אחר וממדינה אחרת לא חשיב שם לווי והלא אמרינן בנדרים דנ"ג הנודר מן היין מותר ביין תפוחים וכו' מן הירק מותר בירקות השדה שהוא שם לווי וע"ש פרש"י והר"ן והרי ירק אע"ג דהוא מין אחד אלא שזה גדל בגינה וזה בשדה אפי"ה כל שהעולם קורין אותו בשם אחר מצורף. שם לווי הוא. ה"ן אף דמין אסא הוא כיון שקורין אותו אסא מצראה הוה ס"ד לפסול ודוחק לומר דשאני נדרי' דהלך אחר לשון בני אדם. שו"ר מ"ש הר"ן ד"ה אסור בירקות גינה דל"ד לירקות שדה דהני מינא אחרינא נינהו ע"ש:
סוף הספר