כפי אהרן על סוכה· רבי אהרן בן עזריאל
דף ב:
רש"י ד"ה משום קו' דאביי דעשה מחיצות של ברזל ושנוייא לא משמע להו הואיל וקרא לאו דוקא עראי נקט לא ילפי' מיניה שיעורא ע"כ. הרב בעל תועפות רא"ם ז"ל בשיטתו מירא דכיא היק' משם בנו דהיכי קאמר הואיל וקרא לאו דוקא עראי נקט לא ילפינן שיעורא ק' דאדרבא היא הנותנת כיון דקרא ל"ד עראי קאמר ע"כ לא אתא אלא לשיעו' ומכח זה רצה הרב בנו להגיה בלשון רש"י הואיל וקרא דוקא עראי וכו' והרב אביו ז"ל כ' עליו דליתא וכונת רש"י לומר דאי קרא דוקא עראי לומ' דבעינן סוכה של ו' ימים אז ילפי' מיניה שיעורא דלסוכה של ז' ודאי דלא אתא קרא כמ"ש הר"ן דהתורה לא תצוה מה שא"א לעמוד עליו א"כ לא אתא אלא לשיעורא אבל אי אמרי' דקרא ל"ד עראי נקט א"כ אמרי' דאתא להכשיר מחיצות של ברזל למטה מך' ולא ילפי' שיעו' עכ"ל. ולענ"ד דברי הרב ז"ל תמוהים במ"ש אבל אי אמרי' דקרא ל"ד עראי נקט א"כ אמרי' דאתא להכשיר מחיצות וכו' ולא ילפי' שיעורא וכו' דהיכי שמעי' מקרא דז' ימים היתר מחיצות של ברזל אם לא שנאמר ז' ימים ראוי לז' ור"ל עראי ומשום דלא משמע ליה דהתורה הקפידה על עראי כפרש"י לעיל או כפי' הר"ן ע"כ מוקמי' ליה לשיעורא וממילא נפק"ל דמחיצו' של ברזל שרי למטה מך' ונמצא אי אתא קרא להכשיר מחי' של ברזל מוכרח אתא לשיעורא ואיך כ' דלא ילפי' מיניה שיעורא. עוד כ' הרב ז"ל א"נ דלדעת רש"י וכו' ומאחר דאמרת דקרא ל"ד עראי נקט לגבי מחיצות של ברזל א"כ אינו מוכרח דאתא לילף שיעורא דמאחר דל"ד למחיצות הה"ן לשיעו' ע"כ גם פי' זה דחוק דלא הו"ל לרש"י למימר הואיל וכו' וכך היל"ל כי היכי דקרא ל"ד עראי ה"ן לא ילפי' שיעורא. ולע"ד נ"ל דכך היא כונת רש"י דתחי' כ' ושנויא לא משמע להו ואין בזה שום ט' למה לא משמע להו דודאי תי' דחוק לא רצו לקבלו ומ"ש רש"י אח"כ הואיל וכו' הוא מילתא באנפי נפשה וחוזר לפרש דברי הש"ס דקאמר כרבא לא אמרי דט' דמתני' משום דלמעלה מך' הוי קבע משום קו' דאביי דא"כ מחיצות של ברזל יהיו פסולות ומדחזינן דכשרות מוכרח דקרא לאו דוקא עראי נקט א"כ אינו מן החיוב לומר דלשיעורא אתא וז"ש הואיל וקרא לאו דוקא עראי קאמר לא ילפי' מיניה שיעורא ור"ל בשלמא אי מחיצות של ברזל היו פסולות משום דדוקא עראי בעינן היינו מוכרחי' לומר דגם ט' דמתני' דפסל למעלה מך' הוא מהאי טעמא דהוי קבע דודאי אין אנו יכולין להכחיש המוחש דלמעלה מך' צריך יתידות קבע אבל מאחר דמחיצות של ברזל כשירו' וקרא לאו דוקא עראי א"כ לא ילפינן מיניה שיעורא ר"ל אין אנו מוכרחים לומר כדקאמר רבא דקרא אתי לשיעורא וכ"ז הוא פי' הש"ס דקאמר כרבא ל"א וכו' משום קושיא דאביי ולא פי' למ"ש רש"י ושנוייא לא משמע להו ודו"ק והבוחר יבחר:
שם תוס' ד"ה וכיון דדפנות מגיעות לסכך ל"ד לנר חנוכה וקורת מבוי דלא חשיבי היכר למעלה מך' אעפ"י שהקורה ע"ג כותלים דהתם קורה טפח לא שליט בה עינא כמו בסוכה דרחבה טובא עכ"ל. דע שכ' הטור בא"ח סי' תרע"א גבי נר חנוכה כ' רבינו יואל הלוי דהא דנר חנוכה שהניחה למעלה מך' אמה פסולה דוקא כשמניחה בחוץ אבל כשמניחה בבית אפי' למעלה מך' כשירה דשלטא ביה עינא ונ"ל שאין הנדון דומה לראיה דהתם בעינן שתשלוט עינו בגג וכיון שהמחיצות מגיעות לגג על ידם ישלוט עינו בגג אבל הכא שצריך שישלוט עינו בנרות כיון שהוא למעל' מך' דלא שלטא ביה עינא מאי נ"מ בגג שהוא עדיין למעל' ממנו בשבילו לא שלטא ביה עינא טפי עכ"ד. וצריך להבין בדברי רבינו הטור מאי מק' על ר"י הלוי דמאי נ"מ בגג וכו' והא טובא נ"מ דכשהוא רואה את הגג ממילא יסתכל בנרות שהן קבועין בכותל למטה מן הגג ונר' דכונת הטור הוא כך דהנה ק' על ס' ר"י ז"ל במאי דמכשיר בתוך הבית משום דמדמה ליה לסוכה וק' דא"כ אפי' בחוץ נמי יהיה כשר כיון דדפנות מגיעות לנרות כי היכי דגבי סוכה על ידי הדפנות רואה את הגג ה"ן ע"י הדופן רואה את הנרות אל"ו מוכרחין אנו לומר בדעת ר"י ז"ל דס"ל כתי' התוס' דשאני קורה ונ"ח דלא רויחי טובא כמו גג הסוכה ואיידי דזוטר לא שלטא ביה עינא אפי' ע"י דופן ואמטו"ל אתי שפיר השתא קו' רבינו הטור דשאני גבי סוכה דבעינן שתשלוט עינו בגג וע"י הדופן רואה הגג שהוא רחב אבל הכא הנרות אינו רואה ע"י הדופן משום דלא רויחי וא"ת כיון שרואה את הגג הוא רואה את הנרות לא היא דכיון דלא שלטא בהו עינא לפי שהם למעלה מך' וע"י קטנותם לא שלטא בהו עינ' מאי נ"מ שהוא למעלה ממנו אה"ן הגג רואה לפי שהוא רחב והנרות לא יראה לפי שהם קטנים זה נר' בכונ' רבינו הטור ז"ל ואתי שפיר לפי"ז תי' מהר"י אבוהב ז"ל שהביא הרב ב"י ז"ל שיש חי' בין כשיש אויר שהוא מזיק לעינים להיכא שהוא כעין בית מכוסה וכו' והשתא זה בעצמו יתרץ ר"י לקו' התוס' ואינו מוכרח לומר כתי' התוס' דקורה טפח לא שלטא ביה עינא ובהכי ל"ק קו' רבינו הטור:
וראיתי להר' ב"ח ז"ל שכ' ז"ל ומה שהשיג רבי' ואמר אין הנדון דומה לראיה ק' לי לפי טעמו במבוי שהקורה מונחת ע"ג כותלי המבוי אמאי היא פסו' למעלה מך' נימא נמי כיון שהמחיצות מגיעות לקורה על ידם ישלוט עינו בקורה דהא התם לא בעינן אלא שישלוט עינו בקורה כמו בסוכה ויש לישב עכ"ד. ולא ידעתי מה הבין בכונת רבינו הטור וכמדומה שהבין בכונתו דשאני סוכה דבעינן שישלוט בגג דזה הוא תכלית המבוקש לא כן הכא דתכלית המבוקש הוא ראית הנרות ומאי נ"מ בראית הגג זה נראה שהבין בכונת רבינו הטור ואמטו"ל היק' עליו דהא גבי קורה התכלית הוא ראית הקורה והרי היא מונחת על גבי כותלים ולמה פסו' זה נר' כונת הרב אבל ק' לע"ד דא"כ ק"ט מה שהקשינו לעיל דמאי מקשה הטור והלא ע"י שרואה הגג ממילא יראה הנרות ועוד ק' על הרב ב"ח לשיטתיה אדתקשי ליה מקורה להביא עצות מרחוק תקשי ליה מנ"ח גופיה ואפי' בחוץ אמאי פסו' והלא כיון שהמחיצו' מגיעות לנרות על ידם ישלוט עינו בנרות והתם נמי לא בעינן אלא שישלוט עינו בנרות כמו בסוכה ולע"ד כונת רבינו הטור הוא כמ"ש לעיל ותו ל"ק מידי. ואתה תחזה להר' הנז' אח"ז הביא דברי התוס' וכ' דלפי ט' זה נוחים דברי רבינו ונדחו דברי מהר"י הלוי ע"כ כנר' מדבריו שהביא לנו ס' חדשה לסייע לרבינו הטור ודלא כהר"י וכפי מה שפי' בכונתו היא היא קו' הטור דמוכרח דר"י ז"ל ס"ל כתירוץ התוס' מדמחלק בין בחוץ לבפנים וע"ז היק' מה שהיק' ודוק היטב. עוד כ' הרב ב"ח ז"ל ומ"ש הב"י ע"ש הר"י אבוהב דכשיש כאן אויר וכו' נלע"ד שלא נעלם ס' זאת מרבינו וכו' וזהו שדקדק בלשונו ואמר שאין הנדון דומה לראיה עכ"ד ואחהמ"ר מלבד שאין דברי הטור סובלים פי' זה עוד בה מ"ש דזהו שדקדק רבינו לומר אין הנדון דומה לראיה אדרבא דברים אלו מורים בהיפך דכשאומר אין הנדון דומה לראיה משמע שהוא מודה לו בראיה אלא שהנדון אינו דה י ולפי דברי הרב ב"ח הוא חולק עליו בפי' הראיה ואומר שאן פירוש ההיא דסוכה כמו שפירש הוא ז"ל דאפשר לו' הט' דע"י המחיצות ישלוט עינו בגג וא"כ אם כך הוא פי' דברי רבינו לא היל"ל אין הנדון דומה לראיה:
ואשור'ה נא ואראה להרב פנים מאירות ז"ל ח"א סי' מ"ז יצא לישע רבינו יואל ז"ל להצילו מקו' רבינו הטור וז"ל ע"כ ר"י הלוי לית ליה תי' של התוס' דא"כ אעיקרא דדינא ליתא דאיך מדמה לסוכה בשלמא גבי סוכה רחבה טובא משא"כ בנ"ח אלא ע"כ דר"י לית ליה הך תי' ואני מתאבק בעפר רגלי התוס' דקו' ותי' ליתא מסו' ערוכה ריש עירובין דפריך איפלוגי בתרתי למה לי ומשנינן צריכא וכו' ולפי דברי התוס' דפליגי גבי מבוי אפי' מגיע לקורה ובסוכה פליגי באין הדפנות מגיעות לסכך וכו' א"כ מאי פריך וכו' בשלמא לפי' ר"י הלוי דסבר גבי חנוכה ובמבוי באמת אם המחיצות מגיעות כשר ופליגי היכא דאין מחיצות מגיעות א"כ כיון דפליגי בתרוייהו באין מחי' מגיעות ק' שפיר איפלוגי בתרתי ל"ל אבל כפי התוס' לא פריך המק' מידי איפלוגי בתרתי ל"ל וכו' אלא ע"כ שאני מבוי דלהילוך עביד משא"כ בסוכה דתרתי לטיבותא דפנות מגיעות לסכך ולישיבה עביד ולכך עושה צריכותא בענין זה וכו' ולפי"ז אין מקום לקו' התוס' אף דנימא גבי מבוי פליגי רבנן היכא דכותלי' מגיעות לקורה איכא לפלוגי בין מבוי לסוכה דסוכה לישיבה עביד אבל מבוי דלהילוך עביד אפי' הכתלי' מגיעים לקורה פסו' א"כ בנ"ח כשהניחה מבחוץ דמי למבוי ואפי' הכותלים מגיעים עד נ"ח פסו' אבל מבפנים דמי לסוכה כיון דלישיבה עביד שלטא ביה עינא וזה שכ' ר"י הלוי אבל כשמניחה בבית אפי' למעלה מך' אמה כשירה וכו' כיון דלישיבה עביד שלטא ביה עינא וזה ברור באין גמגום עכ"ד בקיצור:
ואני עני הדעת והתבונה גברא רבא קחזינא ותיובת' על התוס' לא קחזינא ולא ישוב דברי מהר"י הלוי כלל וכל דבריו אצלי תמוהים תיתי חדא במ"ש ולפי זה אין מקום לקו' התו' אף דנימא דגבי מבוי פליגי רבנן היכא דכותלי' מגיעים לקורה איכא לפלוגי בין מבוי לקורה דסוכה שאני דלישיבה עבידא אבל מבוי דלהילוך עביד אפי' כותלים מגיעים לקורה פסו' ע"כ דאיך אפשר לומר כן והוא היפך הש"ס דעירובין דקאמר סד"א גבי סוכה קאמר ר"י דלישי' עביד וכו' קמ"ל הרי לפי הס"ד היה עולה בדעתינו לחלק בין הילוך לישיבה ולפום קושטא דא ודא אחת היא ואין לחלק בין הילוך לישיבה כלל ומאי תרתי לטיבותא איכא גבי סוכה אי משום שכותלים מגיעים לגג הלא גם בקורה מגיעים ואי משום דלישיבה עבידא הא לפום קושטא אין לחלק בהכי. ותו ק"ט בדברי הרב מהו זה שכתב והשתא אליבא דאמת בסוכה היכא דדפנות מגיעות מודו רבנן לר"י משום דאיכא תרתי לטיבותא דפנות מגיעות לסכך ולישיבה עביד וכו' והוא סותר את דבריו שכתב למעלה דלפי' ר"י גם במבוי מודו רבנן לר"י היכא דדפנות מגיעות לקורה אף דליכא אלא חדא לטיבותא ובין במבוי בין בסוכה לא פליגי אלא באין מחיצות מגיעות. וסבור הייתי לפרש דברי הרב באופן זה דמ"ש והשתא אליבא דאמת וכו' לא קאי על שפי' לשי' מהר"י הלוי אלא ר"ל לפי האמת של שי' התוס' כמ"ש אח"כ אין מקום לקו' התוס' וגם לא ק' הקו' ראשונה שהקשינו עליו דכך היא כונתו דע"כ לא אמרו בעירובין דלפום קושטא הילוך וישיבה שוין הם ואין לחלק ביניהם אלא דוקא בהילוך דקורה שהכותלים מגיעים לה וישיבה דסוכה באין הכותלים מגיעים כמו שכן לפי האמת פלוגתייהו לשיטת התוס' דבמבוי פליגי אף בדפנות מגיעים ובסוכה פליגי באין דפנות מגיעים וכך הוא פי' הש"ס אי אשמועי' בסוכה הו"א בהא קאמר ר"י כיון דלישיבה עביד ור"ל דהך חדא לטיבותא דאית בסוכה דלישיבה עביד אלים טובא אף דאין דפנות מגיעים ומש"ה מכשיר ר"י אבל מבוי דלהילוך עביד אף דדפנות מגיעים הו"א דפוסל וכו' קמ"ל דדא ודא אחת היא סוכה דלישיבה עבידא באין דפנות מגיעי' ומבוי דלהילוך עביד בדפנות מגיעי' הם שוים ופליגי בתרוייהו באופן דישיבה בלא דפנות מגיעי' והילוך בדפנות מגיעים הם שוים לפום קושטא אבל דפנות מגיעי' וישיבה דאיכא תרתי לטיבותא בהא ודאי מודו רבנן וזהו שכ' הרב דלפי האמת של התוס' איכא לפלוגי בין מבוי לסוכ' דבסוכ' איכא תרתי אלא דעם כ"ז לא נתישבו דברי הרב ז"ל כלל דהא תינח לס' התוס' אבל לס' ר"י הלוי לפי מה שכתב הרב ז"ל לעיל דלהר"י בין במבוי בין בסוכה פליגי באין דפנות מגיעות אבל אי מגיעות בתרוייהו מודו רבנן דכשר א"כ אי אפשר לומר דטעמא דסוכה משום דאיכא תרתי לטיבותא דהא גבי מבוי דליכא אלא חדא ואפי' הכי מודו אלמא הכל תלוי בדפנות מגיעות ואין חי' כלל בין ישיבה להילוך וא"כ מהו זה שכ' הרב אח"ך וזה שכ' הר"י הלוי אבל כשמניחה בבית אפי' למעלה מכ' כשירה כדאמרי' גבי סוכה וע"כ ט' התם משום דלישיבה עבידא שלטא ביה עינא דהוו תרתי לטיבותא וכו' ע"כ וזה אינו כמו שכתב דלדידיה אין לחלק בין הילוך לישיבה אלא הכל תלוי בדפנו' המגיעות ואדרבא יקשה להר"י ז"ל דאפי' בחוץ נמי יהיה כשר כיון דדפנות מגיעו'. ותו ק' לי על הרב ז"ל במה שכ' דלהר"י הלוי גם במבוי לא פליגי אלא באין דפנות מגיעות לקורה אבל אי מגיעות מודו דכשר וק' לי דהרי בעירובין ד' ח' אמרו קורה ע"ג מבוי בעינן עיין היטב בפרש"י ותוס' וכן פ' כל הפוס' דאפי' למטה מך' אם אין הקורה ע"ג כותלי המבוי פסול וא"כ ק' אדמפלגי בלמעלה מך' ופסלי רבנן משום גובה יותר מך' תפ"ל דבל"ה פסול משום דאין דפנות מגיעות לקורה ומעין זה ממש כ' רש"י בסוגיין ד"ה נימא בהכשר סוכה דר"ה ס' אי אפשר להעמיד מחלוקתן בפחותה מד' אמות דא"כ בלאו גבוה מך' אמה פסו' וכו'. וזה שהיק' הרב ז"ל על התוס' דמאי פריך איפלוגי בתרתי ל"ל הא ודאי על המקשן ל"ק מידי דהמקשן לא אסיק אדעתיה שום צריכות דתקשי ליה אמאי לא אסיק אדעתיה תי' הש"ס סד"א התם דלישיבה עביד וכו' אבל האמת ודאי המקשן לא אסיק אדעתי' שום צרי' ואם הקו' היא על התרצן יכו' אנו לו' דאה"ן הי' יכול לתרץ כן ועדי' מינ' משני ופשוט:
וראיתי להרב המפורסם כמהר"י טייב ז"ל בספרו ערוך השלחן שכ' לישב דעת הר"י הלוי וז"ל ול"נ דס"ל כמ"ש הריטב"א בחי' דעיקר הפירוש דאע"ג דכל למעלה מך' אמה אין דרך להגביה עיניו מ"מ כיון שהוא מוקף מחיצות ב' כהילכתן וג' טפח ודפנות מגיעות לסכך ורואה עצמו מכוסה ועומד תחת קירוי א"א שלא יתן אל לבו לדעת שהוא יושב תחת סכך והיינו דנקט פסולה כסוכה וכמבוי לומר דאף למעלה מך' אינה פסו' אלא דוקא אם הניחה בחוץ אבל בבית כשירה כסוכה עכ"ד ואחר המחי' הראויה אין הנדון דומה לראיה דבשלמא גבי סוכה שרואה עצמו מקורה בדפנות וסכך הסוכה עצמו א"כ זוכר המצוה שהיא הסוכה עצמה אבל בנ"ח מה נועיל מה שהוא מכוסה בבית יזכור שהוא יושב בבית ומהיכן יזכור הנרות:
וחזיתיה להרב בד"מ הביא משם מהר"א מפראג שכ' על דברי מהר"י ז"ל וז"ל היינו למ"ד דסוכה גבוהה יותר מך' אמה פסו' משום דלא שלטא ביה עינא ולכן אם הסכך מגיע לדפנות כשר והיא סברת רבה אבל לדידן דקיי"ל כרבא דאמר ט' דפסול משום דהוי דירת קבע ואנן בעינן דירת עראי בכל ענין פסול עכ"ד לכאורה הנר' מדבריו דחולק על מהר"י הלוי דע"כ לא אמרי' דדפנו' מגיעות כשר אלא לרבה ולא קיי"ל הכי אלא כרבא ולרבא אפי' דפנות מגיעות פסו' ואם כך היא כונתו ק"ט דאה"ן דלרבה פסו' מט' אחרינא דדירת עראי בעינן אבל מודה הוא דע"י הדפנות שלטא ביה עינא ונ"מ דגבי נ"ח דלכ"ע תליא בראיה ודאי דע"י הדפנות דמגיעות שלטא ביה עינא ומדרבה בסוכה נשמע גם לרבא בנ"ח וכן כ' הב"ח וכבר היק' כן הרב פנים מאירות על מהר"א מפראג ז"ל ע"ש ולע"ד נר' דמהר"א ז"ל לא בא להקשות על מהר"י ז"ל ולא לחלוק אלא בא לפרש דבריו דהנה הוא ז"ל כ' כדאמרינן גבי סוכה אם דפנות מגיעות לסכך אפי' למעלה מעשרים כשירה וכו' ומפשט דבריו נר' דקיי"ל הכי לדינא דדפנות מגיעות כשר לזה פי' מהר"א דאין כונת מהר"י לו' דדינא הכי אלא ר"ל דלרבה אמרי' הכי ובודאי לדינא קיי"ל כרבא דדירת עראי בעינן ואין חי' בין דפנות מגיעות לאין מגיעו' אבל אה"ן ראית מהר"י אכתי אמתני ותקיפא דמדרבה נשמע לרבא כנז"ל וכל כונת מהר"א ז"ל הוא לומר דהר"י לא לדינא קאמר גבי סוכה דכשר כנ"ל:
שם תוס' ד"ה יש בה יותר מד' אמות ולבסוף מסיק דרב הונא ס' מראשו ורובו ושולחנו עד ד' אמות פליגי וכו' ותימא וכי נכשיר וכו' כתב מהרש"א דלמאי דבעינן למימר דבהכשר סוכה פליגי וכו' ודאי דאיכא למימר דלפי חשבון זה צריך הרוחב לפי הגובה אבל למאי דאסיק מראשו ורובו עד ד' אמות פליגי משמע דכולהו בשיעור גובה ך' מפסלי ולא לפי ערך וא"כ ביתר מד' אמות וכו' ואהא תקשי להו וכי נכשיר וכו' ותירצו די"ל דלעולם צריך הרוחב לפי הגובה דהא דקאמר מראשו ורובו עד ד' אמות פליגי היינו נמי לפי ערך רוחב ד' אמות לגובה ך' וכו' והשתא ביתר מד' אמות נמי אינה כשירה אלא לפי ערך עכ"ל וכן כתב הרב זרע יצחק זלה"ה ואני עני הדעת והתבונה לא ירדתי לעומק דבריהם במ"ש בתי' התוס' דהא דקאמר מראשו ורובו עד ד' אמות פליגי היינו נמי לפי הערך וכו' דא"כ נמצא דגם בלמטה מך' אמה שייך פלוגתא דר"י ורבנן דלרבנן בעינן גובה ה' לרוחב אמה ולמעלה מזה פסו' משום דליכא צל סכך ור"י מכשיר משום דלא בעי סכך המשל בזה אם היתה ב' אמות רוחב צריך שתהיה יו"ד אמות גובה ואם היא למעלה מיו"ד לרבנן פסולה דליכא צל ור"י מכשיר דלא בעי' צל וכפירכת הש"ס לעיל ההיא לימות המשיח אבל סוכת מצוה לא בעי צל כפרש"י וכמו כן נשער לכל אמה רוחב ה' אמות אורך א"כ ק' מאי קאמר בש"ס מראשו ורובו עד ד' אמות פליגי אבל יותר מד' אמות ד"ה כשירה והלא כי היכי דמראשו ורובו עד ד' אמות פליגי דלרבנן בעינן גובה לפי הרוחב ולמעלה מזה פסולה ולר"י כשיר' דלא בעי' צל ה"ן ברחבה יותר מד' אמות שייך נמי פלוגתייהו ע"ד משל אם היתה רחבה ה' אמות וגבוהה יותר מכ"ה אמות לרבנן פסולה ולר"י כשירה וא"כ היכי קאמר ד"ה כשירה והלא גם בזה פליגי. ובשלמא לפי ס"ד דהש"ס דאמר מחלוק' בשאין בה אלא ד' אמות על ד' אמות דמיירי דוקא בד' אמות מצומצמים ל"ק מה שהקשינו דיכולים לומר בכונת הש"ס דהיא גופא אתא לאשמועינן דלא תימא דך' אמה דקתני מתני' הוא לכל הסוכות בין רחבות בין קצרות דלא היא דמתני' דקתני ך' אמה משתעי בסוכה של רוב העולם שהיא ד"א על ד"א וא"כ הוי גובה ך' לפי הרוחב ממש אבל היא רחבה יותר מד' ר"ל פורתא ובגובה יותר מעשרים פורתא ר"ל לפי השיעור כשירה וה"ה לפחות מך' בשאינה רחבה ד' דשייך פלוגתייהו דהכל תלוי בשיעור והיא גופא אתא לאשמועינן וכן פי' הרשב"ץ ז"ל בח"א סי' קכ"ו דס"ג ע"ד דוק היטב בדבריו שכ' והיינו לישנא דגמרא דאמרי' מחלוקת בשאין בה אלא ד"א על ד"א ולא אמרי' מחלוקת כשהיא עד ד' אמות דהוה משמע דמשבעה על ז' ועד ד' אמות מתכשרא בד' אמות אלא אמרי' דבד"א על ד' אמות מחלוקת אבל אי טפי בציר לא עסיק תנא דמהני שיעורי דהיינו ד"א רוחב וך' גובה גמרי' לכולהו שיעורי מעלה ומטה וכו' ע"ש היטב אבל למסקנא דתלמודא דקאמ' מראשו ורובו עד ד"א פליגי ונמצא דעיקר פלוגתייהו הוא בשיעור גובה לפי הרוחב ק' מאי האי דקאמר אבל יותר מד' על ד' ד"ה כשירה אמאי הלא גם כאן פליגי כנז"ל ואם רוצה לומר יותר מד"א כל שהוא והוא בתוך השיעור הא פשיטא דהא ידעי' דמראשו ורובו עד ד"א פליגי וכשהוא בתוך השיעור ודאי כשר באופן כי לע"ד לא זכיתי להבין דבריהם ז"ל. ושל הרשב"ץ ז"ל ק' קצת במ"ש והיינו לישנא דש"ס דאמר מחלו' בשאין בה אלא ד' על ד' ולא אמר מחלוקת כשהיא עד ד' אמות וכו' ק' והלא מסקנת הש"ס הכי הוי דמראשו ורובו עד ד"א פליגי ואולי יאמר הרב דלמסקנת הש"ס לא הוי ט' משום צל וכר' זירא אלא ט' אחרינא דלא ידעי' כי היכי דאמרי' למ"ד מחלוקת בשאין בה אלא ראשו ורובו ודלא כפרש"י בד"ה אבל יותר מכדי ראשו ודוחק:
ואנכי חזון הרבתי להרב פני יהושע שכתב על דברי המהרש"א ז"ל ואגופא דמתניתין לא תקשי אמאי נקטו רבנן שיעור ך' ולא נקטו שיעור גובה הפוסל בסוכה דראשו ורובו היינו משום דסתמא הן שיעור ד' אמו' ויותר נר' משום מילתא דר"י דכיון דסובר דירת קבע בעינן סובר דבעינן נמי ד' אמות והכי איתא להדיא בירוש' ר"י אומר ד' אמות וד' דפנות אלא שראיתי להר"ן שכ' בהיפך דלר' יהודה לא בעי ג' דפנות וכו' ואין ספק דאשתמיטתיה להר"ן סוגית הירושלמי ואילו ראה לא היה כותב כן עכ"ד ועמו הסליחה שהטיח דברים על הר"ן ז"ל שלא ראה סוגית הירושלמי והאמת כי יש גירסא אחרת בירושלמי ר"י אומר אעפ"י שאין שם ד' אמות וד' דפנות וכן גרס הר' קרבן העדה ז"ל ע"ש וכן בדין דאי לא תימא הכי דברי הירושלמי עצמו אין להם הבנה כלל ופשוט: