כפי אהרן על נדרים· רבי אהרן בן עזריאל
דף נה.
הנודר מן הדגן אסור בפול המצרי וכו' למימרא דדגן כל מילי דמידגן משמע והכתיב וכפרוץ הדבר הרבו בנ"י וכו' מעשר דגן וכל תבואת שדה וכו' כ' התוס' וכפרוץ הדבר פסוק הוא בדברי הימים וכו' ואי דגן כל מילי דאדגון משמע ל"ל למיכתב כל תבואת שדה ונהי דדגן דכתיב באורייתא לא משמע אלא ה' מינים מיהו ההוא דדברי הימים משמע כל מילי דאי בלשון ב"א משמע כל מילי דמדגן ההוא נמי משמע כל מילי. משמע מדברי התוס' דלשון נביא הוא כלשון ב"א והר' שורשי הים ז"ל בח"ב דקי"ג ע"ד תמה ע"ד התוס' אלו מסוגיא דיומא דע"ו שאמרו ותירוש חמרא הוא והא כתיב וכו' ולאו חמרא הוא והכתיב זנות יין ותירוש יקח לב ומשני דכ"ש תירוש חמרא הוא ובנדרים הלך אחר לשון ב"א ומשם הר' שע"ה ז"ל היק' על דברי התוס' אלו ממ"ש התוס' בנדרים דמ"ט ע"א ד"ה ר"י ע"ש. ואני עני עוד אוסיף להפליא ע"ד התוס' ממ"ש התוס' פ' הערל דע"א ד"ה והני מולין וז"ל אין להק' היכי פריך מנדרים ללישנא דקרא דבנדרים הלך אחר לשון ב"א דבסיפא דמתני' דהכא מייתי לה מקרא שנא' כי כל הגוים ערלים וכו' וכפי דבריהם הכא הדרא הקושיא מאי מייתי מנדרים ללישנא דקרא דתורה דתושב ושכיר ושאני קרא דכי כל הגוים דהוא נביא ושוי ללשון ב"א. ולע"ד אחהמ"ר מגודל חכמתם אני אומר כי אין כונ' התוס' בכאן לומר דלשון הנביא לעולם הוא כלשון ב"א אלא האמת הוא דהנביא על הרוב מדבר בלשון תורה אבל הכא אי איתא דבלשון ב"א דגן כל מילי משמע ל"ל וכל תבואת שדה היה די שיאמר הרבו מעשר דגן וכו' והייתי אומר דבמקום זה דיבר הנביא בלשון ב"א דאי ל"ת הכי ק' מאי הרבו כמ"ש רש"י והר"ן ז"ל וא"כ מכח קו' זו היינו אומרים פה דהנביא דיבר כאן בלשון ב"א והיה מובן הענין מאליו מכח קו' זו דמאי הרבו ולא היה צריך לומר וכל תבואת שדה דממילא יובן מכח קו' דמאי הרבו וכו' אתי שפיר אי בלשון ב"א דגן קרו כל מילי דמדגן אבל אי לא נמצא לשון כזה לקרות דגן אלא חמשת המינים א"כ שפיר הוכרח הכתוב לומר הרבו וכו' וכל תבואת השדה והכי דייקי דברי התוס' שכ' מיהו ההיא דדברי הימים משמע כל מילי. ומעתה סרו מהר תלונת הרבנים על התוס':
סוף הספר