כפי אהרן הערות על ספר חוקי חיים· רבי אהרן בן עזריאל
בבא קמא
דף ו.
תוס' ד"ה לאתויי בור המתגלגל והא דאמרי' לענין כופר ול' של עבד צ"ל דמיירי בכונה היק' מהריב"ל דאמאי לא קאמרי דלענין ד' דברים נמי מיירי בכונה ולא הבינותי וכו' זה נר' ברור. נ"ב יש להק' דבל"ה דברי התוס' תמוהים דאיך קאמר דהא דד' דברים איירי שלא בכונה ואפיק בשת ועייל נזק איך אפ"ל דבנזק אדם חייב ושור ובור פטורים והלא אמר לעיל לענין נזיקין כולן חייבים וזה קו' אלימתא היא וע"ז מק' מהריב"ל על התוס' אדכתבו ואוקמו הך דד' דברים בשלא בכונה ואין להם שחר לוקמה שפיר בכונה וכההיא דכופר ואתי בושת בכלל ד' דברים ולא נזק ואתי שפיר זהו כונת מהריב"ל ומעתה אין מקום למ"ש הרב נר"ו כמ"ש המעיין היטב:
דף י.
תוס' ד"ה שהשור חייב וכו' הרי בהדיא מדברי התוס' דמת גוי מותר בהנאה וכ"כ הרדב"ז בפשיטות וכו' אך אני תמיה דאיך לא זכר תשובת הרשב"א סי' שס"א וכו' הן אמת דדברי הרשב"א סותרי' למ"ש הכא בחי' וכו'. נ"ב כבר קדמו הרב ברכ"י יו"ד סי' שמ"ט ע"ש:
דף יד:
משנה שוה כסף והניזק והמזיק בתשלומין כ' הר"ם בפי' המשנה וכו' ולכאורה קשה טובא שפי' מתניתא דלא כמ"ש הש"ס וכו' והיותר ק' על הרי"ף שהביא לשון הירושלמי וכו'. נ"ב עיין בשי' ר"ב ז"ל שהביא משם הר' יהונתן וז"ל כ' הרי"ף ירוש' מלמד שזה משלם חצי הנזק וזה משלם חצי הנזק הירושלמי הזה ס"ל דפלגא נזקא ממונא ולא הביאו הרי"ף לפסוק כמוהו אלא לפרושי מתניתין דאמרה ששניהם בכלל הנזק ובגמרין מפרש לא נצרכה אלא לפחת נבילה ע"כ וכן נפרש לדעת הר"ם:
דף טו.
תוס' ד"ה הא מני ר"י הגלילי היא וי"ל דאה"ן דלר"ע כופר לא הוי שיור והא דלא קאמר הא מני ר"ע היא משום דדריש וכו' וק' למ"ד פלגא נזקא ממונא וכו' ודבריו אינם מובנים לי וכו' דמאי חזית לאוקומי כר"י הגלילי ולהקשות למ"ד פלגא נזקא קנסא לוקמה כר"ע ותיקשי למ"ד פלגא נזקא ממונא וכו' וצ"י. נ"ב דברי הרב צ"ע דהבין בכונת הש"ס דקאמר אי משום חצי כופר לאו שיורא הוא הא מני ר"י הגלילי היא שהוא להק' למ"ד פלגא נזקא קנסא ואינו כן כמ"ש התוס' ד"ה אי משום חצי כופר דהכונה להקשות למ"ד פלגא נזקא ממונא דאמאי לא תני חצי כופר וליכא שיור לדידיה וע"ז מתרץ הא מני ר"י הגלילי היא וא"כ ל"ק מידי מה שהיק' הרב נר"ו דאתי שפיר דלא אוקמה כר"ע כדי דלא תקשי למ"ד ממונא דבל"ה ל"ק למ"ד קנסא וזה ברור לע"ד. ועוד אפי' יהיבנ' ליה כל דיליה דמ"ש אי משום חצי כופר היינו להק' למ"ד פלגא נזקא קנסא אפי"ה לא היק' מידי דאי מוקמי' לה כר"ע אכתי ק' למ"ד פלגא נזקא קנסא כמו שק' עכשיו כשמוקמי' לה אליבא דר"י הגלילי וא"כ שפיר מתרץ התוס' דלא מוקמי' לה כר"ע דלא תקשי נמי למ"ד פלגא נזקא ממונ' ודי לאוקמ' כריה"ג ותקשי למ"ד קאי דוקא וברור:
דף יז:
תוס' ד"ה קמל"ן וכו' אפי' עוף נמי בכלל וקל"ט הלא משנה שלימה בתמורה די"ג וכו'. נ"ב דבריו אינם אלא מן המתמיהין דאדרב' התוס' קאמרי דלא יליף מסוגיא דחולין דדוקא חיה בכלל בהמה ולא עוף והכא יליף משבת והתם גבי שבת יליף מרבויא דוכל לעופות כמ"ש ויליף מבהמתך דגבי שבת דהוא מיותר לכלאים כמ"ש שם ה"ן ילפי' בהמה דהכא מבהמה דשבת דהוא מופנה וזה ברור:
דף עב:
תו' ד"ה דאי ס"ד וכו' וק' ממ"ש התוס' עצמ' בחולין די"ג ד"ה תקרובת וכו' וצ"ע נ"ב כבר ישבו קו' זו הרב משאת משה חיו"ד דל"ה ע"ג והר' שע"ה ה' אישו' דט"ו ע"ב והר' למודי ה' ד"מ ע"ג עש"ב: