אור ברסלב

כף החיים על שולחן ערוך אורח חיים· רבי יעקב חיים סופר

סימן שנח

סימן שנז

סעיף קטן א

א) [סעיף א'] כל היקף שלא הוקף לדירה. לתשמיש דירת אדם לכניסה וליציאה תמיד. רש"י עירובין כ"ב ע"א ד"ה כל אויר. ר"ז או' א':

סעיף קטן ב

ב) שם. כגון גנות ופרדסים. שמקיפין אותם לשמור את הפירות והזרעים שבתוכן ולא לדור בתוכם. וכתב הר"ר יונתן דה"ה במחיצות העומדות מאליהן כגון נקיקי הסלעים וכיוצא בזה דלא חשיבי מוקפות לדירה. והביאו העו"ש או' ב'. ועיין לקמן רס"י שס"ב:

סעיף קטן ג

ג) שם. כגון גנות ופרדסים וכו' וכגון רחבה שאחורי הבתים והקרפף והוא היקף גדול להכניס בו עצים לאוצר. ר"ז שם:

סעיף קטן ד

ד) שם. ובורגנין. סוכת שומרי שדות. רש"י עירובין ט"ו ע"א. והגם דבסוכה ח' ע"ב פי' שומרי העיר הכא מוכרח לפרש כן כדמוכח בעירובין כ"ב ע"א בגמ' יעו"ש:

סעיף קטן ה

ה) שם ובורגנין. ואעפ"י שהשומר דר בתוכו מ"מ אין עשוי לדור אלא לשמור. מ"א סק"א. ואם השומר דר בתוכו לשמור יומם ולילה משמע מהב"ח דחשיב בית בירה וכ"כ התו"ש או' א' וכ"מ מדברי מ"א רס"י שס"ב ועיין לקמן או' כ"ו:

סעיף קטן ו

ו) שם. שאינם עשוים אלא לשמור וכו' ואעפ"י שמכוסה בגג לא חשיבה דירה. רש"י עירובין כ"ב ע"א ד"ה וכל דירה יעו"ש וכ"כ התו"ש או' ב' מיהו בקרפף אם הוא מכוסה בגג שרי לטלטל בכולו כמ"ש לעיל סי' שמ"ו או' כ"ה יעו"ש:

סעיף קטן ז

ז) שם. אסרו חכמים וכו' דמן התורה הם רה"י גמור כדאיתא בעירובין ס"ז ע"ב קרפף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה ואפי' כור ואפי' כוריים הזורק מרה"ר לתוכו חייב. ומביאה הטור וב"י. וכגון שיש בגובה המחיצות י"ט או יותר. הרמב"ם ריש פט"ז. ועיין לעיל סי' שמ"ו או' כ"ד:

סעיף קטן ח

ח) שם. אסרו חכמים לטלטל וכו' ודע דקרפף שלא הוקף לדירה והוא יותר מבית סאתים דאסור לטלטל בו יותר מד"א הוא בכל ענין ואפי' הוא של אדם א' וכ"ש בשני שותפין בגן ועירבו דלא מהני עירוב לשוויה רה"י מט"י סי' של"ו או' ב' ועיין לקמן או' פ"ט:

סעיף קטן ט

ט) שם. אם הוא יותר מסאתים. וכתב הריטב"א בחי' דט"ז נו"ב דכי היכי דאמרינן שם גבי מחיצה שתי בלא ערב דאם יש ג' בני אדם שהם נקראים שיירא נותנין להם כל צרכן אפי' יותר מו' סאים ה"נ גבי קרפף שלא הוקף לדירה דוקא אם הוא של אדם א' אבל של שיירא נותנין להם כ"צ אפי' יותר מבית סאתים יעו"ש והביאו השש"א ומיהו עיין לקמן סי' ש"ף או' י"ג שהבאנו פלוגתא בזה יעו"ש:

סעיף קטן י

י) שם. אם הוא יותר מסאתים דאז נקרא כרמלית. אבל אם הוא סאתים נקרא קרפף והוא רשות אחד עם החצר לכלים ששבתו בתוכם ולא לכלים ששבתו בתוך הבית כמ"ש בסי' שע"ב. ט"ז סק"א. ודוקא ממנו לחצר אבל ממנו לכרמלית אסור כמ"ש לעיל סי' שמ"ו או' כ"ו יעו"ש ועיין לקמן או' י"ג:

סעיף קטן יא

יא) שם. אבל אם הוא סאתים וכו' אפי' אין בו שומרים ולא היה בו בית דירה מותר כמו חצר המשכן שהיה בו סאתים ולא היה לו בית דירה אלא היקף של קלעים. טור:

סעיף קטן יב

יב) שם. שהוא שיעור ע' אמה וד' טפחים וכו' ועוד דבר מועט והוא רוחב אצבע ולא חשו לו חכמים להזכיר מפני שהיא מועט אבל לעולם צריכין ליה בשיעורא. לבוש. וכ"ה ברמב"ם בפי' המשנה פ"ב דעירובין. וכתב בא"ר או' א' בשם כמה פו' דכן הלכה דיכול להכניס אותו דבר מועט בחשבון יעו"ש. וכ"כ המש"ז או' ב'. וא"כ כל היכא דליכא יותר מע' אמה וד"ט ואותו דבר מועט מותר לטלטל בכולו:

סעיף קטן יג

יג) שם. שהוא שיעור ע' אמה וכו' ומשהו יותר מסאתים אסור לטלטל בו אלא בד"א וכן אסור להוציא מחצר לתוכו ומתוכו לחצר. ר"ז או' ג'. ואע"ג דאין החשבון מכוון פורתא לא דק ולחומרא. מש"ז או' א'. ועיין לעיל סי' שמ"ו או' כ"ו:

סעיף קטן יד

יד) שם. או אריך וקטין. כגין שהוא ארוך ק' אמה ורחב ן' אמה שהוא עולה במרובע של ע' אמה וד"ע. מ"א סק"ב:

סעיף קטן טו

טו) שם. ובלבד שלא יהא ארכו יותר וכו' כחצר המשכן שהיה אורך מאה אמה ורוחב חמשים. טור. ט"ז סק"ב:

סעיף קטן טז

טז) שם. אמה אחת. אבל בפחות מאמה שרי לטלטל בתוכו. ב"י בשם רי"ז. מ"א סק"ג. א"ר או' ה' ר"ז או' ב' ועיין סי' שס"ג סעי' כ"ו שכל מקום שנזכר שיעור אמה אזלינן לחומרא או בעינן שוחקת או עוצבת ולפ"ז אם יתירה אמה מצומצמת אסור לטלטל בתוכו. ובשיעור אמה של בית סאתים יש להסתפק אם שוחקת או עוצבת. תו"ש או' ה' יעו"ש. וחילוק שיש בין אמה שוחקת לעוצבת חצי אצבע כמ"ש המ"א שם ס"ק כ"ב:

סעיף קטן יז

טוב) שם. אמה אחת. וכ"ז אם יש בו סאתים אבל אם הוא פחות מסאתים אפי' ארוך הרבה מותר לטלטל בכולו. כ"ה בתו' עירובין כ"ה ע"ב ד"ה קרקף. וכ"כ בא"א או' ג':

סעיף קטן יח

חי) שם. ואם הוקף לדירה וכו' כתב בתשו' מהר"ם מטראני ח"ב סי' מ"ח דחומת העיר נחשבת הוקף לדירה וה"ה פרדס גדול אשר הוא מוקף מצד א' בסביב מכותלי הבתים וכולם פתוחים בחלונות לתוכו יש להתיר לטלטל בכולו יעו"ש. עו"ש או' ג' מ"א סק"ה. וה"ד אם משתמש דרך החלונות לקרפף אבל להביט על ידם לקרפף בלבד לא מהני. כ"כ האחרונים:

סעיף קטן יט

יט) גנות זרועות וקרפיפות שבתוך עיר מוקפת חומה ומעורבת כיון דשרי לטלטל בכולה גם הני כרה"י חשיבי לכל מילי. והני מילי בעיר שמוחזקת בישבה ואח"כ הוקפה. מו"ק. וכתב שכ"כ בשו"ת דב"ש סי' רל"ט ושכן הסכים הגאון אביו מהר"י בתשו' (חכם צבי) סי' נ"ט ומה שדחה מר אביו שם לטעם השני של הדב"ש מענין עירוב הוא הליץ טוב בעדו יעו"ש. והב"ד המחב"ר או ב' ומיהו דעת המאמ"ר או' י"ד להחמיר כמ"ש לקמן או' פ"ד יעו"ש וע"כ המחמיר תע"ב:

יט) ועיין בשו"ת אבן יקרה ע"ד עירוב שנתקן ע"י עמודי הטלפו"ן סביב העיר ובתוך גבול העירוב יש איזה שדות זרועות יותר מסאתים והעלה דבמקום שעושין צוה"פ בכל רוחות העיר בלי צירוף שום מחיצה לא אכפת לן בשדות הזרועות תוך גבול צוה"פ יעו"ש והביאו א"ח או' י"ח:

סעיף קטן כ

ך) שם. ואם הוקף לדירה וכו' והיקף לשם דירה לא מהני אלא בנטוע אילנות אבל אם נזרע רובו הזרעים מבטלים הדירה ודינו ככרמלית ואם לא נזרע אלא מיעוטו ויש בו יותר מסאתים ג"כ דינו ככרמלית. מט"י סי של"ו או' ב' ועיין באו' שאח"ז ולקמן סעי' ט':

סעיף קטן כא

כא) גינה שהיא זרועה ערוגות והזרוע הוי מיעוט ואם נצרף כל הערוגות יש בה יותר מסאתים כיון דאין כאן יותר מסאתים במקום אחד מותר לטלטל במה שאינו זרוע שהוא הרוב. תשו' חכם צבי סי' נ"ט אבל הרב קרבן נתנאל (פ"ב דעירובין) חלק עליו ואסר יעו"ש. והב"ד המחב"ר או' ג' וכ"מ ממש"ל באו' הקודם בשם המט"י:

סעיף קטן כב

כב) שם הגה. ועיין לקמן סי' ת"א וכו' ובדברינו לשם בס"ד:

סעיף קטן כג

כג) שם בהגה. דרגילים לפתוח פתח תחלה וכו' ר"ל פתח הבית ומשו"ה הוי מוקף לדירה. בגדי ישע א' ב' על המרדכי פ"ב דעירובין:

סעיף קטן כד

כד) שם בהגה. דרגילים לפתוח וכו' והיינו במקום שאין אדם זוכר אם נבנה הבית שפתוח לתוכו תחלה ואח"כ הוקף או שהוקף תחלה אבל אי ידעינן שהוקף תחלה ואח"כ נבנה הבית שפתוח לתוכו או שמנהג המקום להקיף הקרפף תחלה ואח"כ לבנות הבית בזה לא אמרינן מסתמא הוקף לדירה והוא פשוט. ועיין לקמן או' ל':

סעיף קטן כה

כה) שם בהגה. וי"א עוד דכל קרפף שהוא סמיך לביתו וכו' היינו בתוך אלפים אמה שיוכל לטייל בה הר"ר יונתן. מ"א סק"ד. א"ר או' י"ב. תו"ש או' ו' ר"ז או' יו"ד. וכתב שם הר"ז דאין זה עיקר ור"ל אלא כדעת החולקין שהביא מור"ם ז"ל. ועיין מחה"ש שכתב שכ"מ קצת דעת הש"ע בסי' תק"א סעי' ג' כדעת החולקין יעו"ש. ולדעת החולקין בכאן אף סמוך ממש לביתו תוך ע' אמה ושיריים לא הוי מוקף לדירה. א"א או' ד' ועיין באו' שאח"ז:

סעיף קטן כו

כו) שם בהגה. שהוא סמוך לביתו וכו' וה"ה אם יש בגן וקרפף סיכת שומרים שדר שם ביום ובלילה או בית דירה אעפ"י שאין דר שם בקביעות. ב"י בשם הג"א. מ"א סק"ד. וכתב שם המ"א דצ"ל דהג"א מיירי שבנה הבית מקודם ואח"כ הקיפו אותם וכ"ע מודו בזה והתו' לא כתבו דלא מהני אלא לר"י בן בבא דס"ל דבפחות מע' בעי שומירה ולכך ביתר מע' לא מהני אבל לדידן דבפחות מע' א"צ שומירה ביתר מע' מהני שומירה ולכן דלג רמ"א דין דשומירה ובית דירה דליכא פלוגתא בזה ואך בסמוכה לעיר יש חולקין יעו"ש וכ"כ התו"ש או' ו' והשיג על א"ר שכתב באו' י"ב על המ"א דלא דק יעו"ש. וכ"כ בא"א או' ד' דבעושה שומירה או בית דירה ואח"כ הוקף לכ"ע הוי מוקף לדירה יעו"ש. וכ"פ הר"ז או' ו' וכ"פ בש"ע בסעי' שאח"ז דאם בנה בית דירה ואח"כ הקיפו ה"ז נקרא מוקף לדירה יעו"ש ונראה דה"ה בעשה שומירה:

סעיף קטן כז

כז) [סעיף ב'] ומה נקרא מוקף לדירה וכו' כתב במס' מנחת פתים דף נ"א ע"ב דמשמע בעירובין כ"ו ובריטב"א שם דאף שמשתמש בקרפף תשמיש עראי ואוכל שם לפרקים מ"מ לא חשיב מוקף לדירה יעו"ש מיהו אם משתמש שם בקביעות אעפ"י שאין שם בית דירה חשוב מוקף לדירה כדמוכח ברש"י עירובין כ"ד וד"ה היכי. וגג יותר מבית סאתים אם מותר לטלטל על הגג היא פלוגתא דרב ושמואל בעירובין צ"ב והלכתא כרב דשרי כיון דמחיצות שלמטה לדירה עשויות א"ח או' א' ועיין לקמן סי' שע"ד סעי' ד' ולענין ספינה יותר מבית סאתים עיין לקמן סי' שס"ב סעי' ד':

סעיף קטן כח

כח) שם. או שפתח לו פתח וכו' פי' דהיינו כעין רחבה שאחורי הבתים שפותח שם הפתח תחלה ואח"כ מקיף הרחבה. מאמ"ר או' ד':

סעיף קטן כט

כט) שם. ואח"כ הקיפו. קאי גם אבית דירה כלומר שבנה בית דירה ואת"כ הקיפו אבל אם הקיף תחלה ואח"כ בנה אסור לטלטל שם כיון שהמחיצות נעשים בלא דירה. ואם הקיף קודם שבנה בית דירה אבל דעתו היה בשעה שהקיף לבנות שם בית דירה צ"ע ומ"מ מדברי הג"א נראה להתיר וכ"נ מדברי הרמב"ם פט"ז. עו"ש או' ד' ועיין במגיד שם דין ה' שכ"כ לדעת הרמב"ם אבל דעתו נראה כמו שהביא אח"כ בשם הרשב"א דדוקא פתח ואח"כ הקיף יעו"ש והביאו ב"י. וכתב הב"ח דכ"ה דעת הש"ע דלא כהרמב"ם וכ"כ המש"ז או ג' וכ"פ הר"ז או' ז'

סעיף קטן ל

ל) שם. ואח"כ הקיפו. עיין בשו"ת דברי חיים ח"ב סי' ל"ג אם יש לחוש בישוב שדרים שם גוים מקדם ומלאים בתים וכותלים נמשכים לאורך ולרוחב הישוב אך יש הרבה זריעות וחוששין שמא הוקפו הכתלים טרם בנות הבתים וא"כ לא הוי מוקף לדירה כשבנה הבתים אח"כ וכתב שם שאין חוששין לזה ואף מי שרוצה להחמיר יש תקנה לפרוץ באיזה מקום גדר עד י"ט ואח"כ יתקנו ע"מ לדור בו יעו"ש. א"ח או' ג' ועיין לעיל או' כ"ד:

סעיף קטן לא

לא) שם. ואח"כ הקיפו. ונראה דאם הוקף ג' מחיצות פרדס ומחיצה ד' בנה לבית והניח שם פתח נמי שרי כיון דהוא יותר מעשר פרוץ קודם בנין הפתח ודאי הוי פתח ואח"כ הוקף. א"א או' ה':

סעיף קטן לב

לב) שם. אלא יפרוץ בו פרצה ביותר מעשרה וכו' היינו ברוחב יותר מעשרה אמות ובגובה עד שלא ישאר י"ט דכל פחות מי"ט לא מקרי מחיצה א"א או' ו' וכן פי' המאמ"ר או' ה' לשון הרמב"ם יעו"ש:

סעיף קטן לג

לג) שם. פרצה יותר מעשרה וכו' שעל ידי זה נתבטלו כל המחיצות שהרי אפי' היה מוקף לדירה היה אסור לטלטל בו אף כנגד העומד. ב"י בשם הר"ר יונתן:

סעיף קטן לד

לד) שם. ביותר מעשרה וכו' ואם היה פרוץ כבר עשרה פורץ עוד מעט יותר וסגי דכל פרוץ יותר מעשרה נתבטלו המחיצות כנז':

סעיף קטן לה

לה) שם. ויחזור ויגדור וכו' לשם דירה:

סעיף קטן לו

לו) שם ויחזור ויגדור וכו' וה"ה דצורת הפתח מהני. מ"א סק"ה. תו"ש או' ח' ר"ז או' ח' ומהו צורת פתח עיין לקמן סי' שס"ב סעי' י"א:

סעיף קטן לז

לז) שם. או אמה היתירה וכו' ל"ד אלא ר"ל אותו היותר מיו"ד עד שמעמידו עד עשר:

סעיף קטן לח

לח) שם. עד שהשלימו ליותר מעשר. כצ"ל וכ"ה לשון הש"ס. תו"ש או' יו"ד:

סעיף קטן לט

טל) שם. עד שהשלימו ליותר מיו"ד מותר. דכפנים חדשות באו לכאן. מ"א סק"ו.

סעיף קטן מ

מ) שם בהגה. י"א דיכול להניח עפר וכו' בס' תורת חיים האריך להשיג על התה"ד ורמ"א בפ' עושין פסין וכן בביאורי הגר"א כתב להשיג אבל בס' אבן העוזר בסי' זה כתב דבחידושיו לשם ישב דברי התה"ד ורמ"א ודחה כל דברי התו"ח יעו"ש. וכן התו"ש או' ע"ו השיג על התו"ח וישב דברי התה"ד וכתב דכ"פ הריטב"א בחידושיו להדיא כהתה"ד יעו"ש. ועיין לקמן או' מ"ו:

סעיף קטן מא

מא) שם בהגה. וארבע רוחב. ר"ל רוחב העפר ד"ט והטעם כדי שיהא ראוי לעמוד ולהתעכב עליו ולעלות אל הכותל כמ"ש התו' בעירובין ע"ז ע"ב ד"ה הם יעו"ש ועיין לקמן או' מ"ו:

סעיף קטן מב

מב) שם בהגה. ואם אין בגובה העפר י"ט וכו' דאז נחשבת החומה כפרוצה נגד העפר שהרי יש דריסת רגל מקרקע העולם עד עפר השפיכה שהוא פחות מי"ט ומהעפר עד החומה נמי יש דריסת רגל כיון שהוא פחות מי"ט וכפרוץ דמי. תה"ד שם. תו"ש או' י"ג ר"ז או' ט':

סעיף קטן מג

מג) שם בהגה. ואם אין בגובה העפר עשר וכו' דאם יש בגובהו עשר שרי בלא"ה כמ"ש סעי' ו' אם הרחיקה ג"ט. מ"א סק"ז. תו"ש שם. אמנם המאמ"ר או' ו' הקשה על דברי המ"א הנז' וכתב דלא דמי הכא לסעי' ו' והניח דבריו בצ"ע יעו"ש. וכן תמה עליו באבן העוזר יעו"ש. וכן הא"א או' ד' הניח דברי המ"א הנז' בצ"ע. וכ"כ בביאורי הגר"א דאם העפר גבוה י"ט לא נפרץ כלום שהרי כאן מחיצה חדשה ולא מהני אלא כשאין גבוה יו"ד לא בעפר ולא בחומה שעל העפר כדי שיהא הכותל כאלו נפרץ כולו ודלא כמ"א יעו"ש:

סעיף קטן מד

מד) שם בהגה. ואף אם חוזר ולוקח וכו' ר"ל לא מיבעיא שאם אחר שעשה בית דירה או פתח לו פתח מביתו הסיר מעט מתעפר עד שנעשה הכותל גבוה י"ט מהעפר כדי שיהא בנה ואח"כ הקיף דשרי דהא נתבטל שאר העפר לעולם אלא אפי' אם חוזר ולוקח כל העפר לאחר שעשה בית דירה שרי:

סעיף קטן מה

מה) שם בהגה. הואיל ובטלו שם שבת אחת. ואין לומר דלא מהני הואיל ודעתו לפנותו דמה בכך ארנקי נמי הרי הוא עתיד לפנות בוודאי ואפ"ה מהני ומה לי עתיד לפנותו או דעתו לפנותו. תה"ד שם. חו"ש או' ט"ו:

סעיף קטן מו

מו) שם בהגה. ויש חולקין וכו' ולענין דינא נראה מהתה"ד להקל כסברא ראשונה וכ"מ בב"י ועוד דלקמן סי' תרל"ג סעי' ד' פסק כן בסתם. א"ר או' י"ג וכ"פ הר"ז או' ט' ועיין לקמן סי' שע"ב או' קל"ז:

סעיף קטן מז

מז) [סעיף ג'] תל גבוה עשרה וכו' כבר כתבנו לעיל או' ט"ז דבשיעור אמה אזלינן לחומרא אי סגי בעוצבות או בשוחקות ומזה תדין ותקיש לכל הדינין שנזכרו בסי' זה והוא דמ"ש בסעי' ה' אם הוא רחב ג"ט היא שוחקות ומ"ש בסעי' ו' בנה מחיצות מיירי נמי בשוחקות מיהו אם היתה המחיצה ראשונה רק י"ט עוצבות אז אף אם לא הרחיקה אלא ג"ט עוצבות נמי מהני ממ"נ רק שהמחיצה השניה תהיה י"ט שוחקות ומ"ש בסעי' ח' ואם נבלעו מחיצות היינו שנבלעו ולא נשארו אפי' י"ט עוצבות והמשכיל יבין. תו"ש או' ט"ז:

סעיף קטן מח

מח) שם. תל גבוה עשרה. טפחים ואפי' אינו זקוף בגובה הרבה כל שמתקלט י"ט מתוך ד"א הויא מחיצה גמורה כמ"ש לעיל סי' כמ"ה או' ה':

סעיף קטן מט

מט) שם. דינו כקרפף. עד סאתים מוחר לטלטל בכולו יותר מכאן אין מטלטלין בו אלא בד"א. טור. והטעם מפני שלא הוקף לדירה אלא מחיצה העומדת מאליה וכמ"ש לעיל או' ב' ואם עשה מחיצה למעלה לשם דירה מותר לטלטל שם. עו"ש או' ה':

סעיף קטן נ

נ) [סעיף ד'] קרפף יותר מסאתים וכו' ואם היה בו סאתים בע"ש ביה"ש ובשבת נפרץ ועמד על יותר מסאתים לא אמרינן שבת הואיל והותרה הותרה. ישי"ע או' א' ועיין לקמן או' נ"ח:

סעיף קטן נא

נא) שם. למעט אוירו. שלא יהא יותר מסאתים ויהא מותר לטלטל בכולו:

סעיף קטן נב

בנ) שם. לא הוי מיעוט. שכן דרך הקרפף להיות בו אילנות. טור ט"ז סק"ג. מ"א סק"ט. בין שנטען כשורה ובין מעורבין א"ר או' ט"ו:

סעיף קטן נג

גנ) שם הגה. אפי' יש בהן גובה עשרה ורוחב ד' שחולקים רשות לעצמם אין ממעטין. ב"י בשם המ"מ:

סעיף קטן נד

דנ) שם. וה"ה לחופר בו בור. אפי' עמוק יו"ד ורחב ד' דתשמיש הגינה הוא (להשקותה) ואינו ממעט. וכן בית כנוס המים להשקות הגן אינו ממעט. ב"י בשם המ"מ. ומשמע דדבר אחר שאינו צורך הגינה ממעט. מ"א סק"ט. ר"ז או' י"ב:

סעיף קטן נה

הנ) [סעיף ה'] בנה בו עמוד וכו' אפי' באמצע רש"י. ובהרמב"ם פט"ז משמע דאם בנאו באמצע לא הוי מיעוט. ב"י. ובס' עבוה"ק להרשב"א ורי"ו ואו"ז כתבו כפירש"י וכ"מ מסתמיות הש"ע דלא יש חילוק דבין אם בנאו באמצע או סמוך לכותל ממעט. וכ"ה דעת האחרונים:

סעיף קטן נו

ונ) שם. אם הוא רחב ג"ט. וגבוה עשרה. עירובין כ"ה ע"א ומביאה ב"י. וכ"ה בהרמב"ם שם:

סעיף קטן נז

זנ) שם. אם הוא רחב ג"ט הוי מיעוט. פחות מג' בטל ואינו מיעוט. טור:

סעיף קטן נח

חנ) ואם נפל העמוד בשבת חזר לאיסורו ולא אמרינן שבת הואיל והותרה הותרה. כיון דהוי כרמלית תו"ש או' י"ט. ועיין לעיל או' ן':

סעיף קטן נט

טנ) [סעיף ו'] בנה מחיצה באורך עשר. ל"ד אלא ר"ל ביותר מעשר כמ"ש בסעי' ב' וכ"כ התו"ש או' ך' וביאורי הגר"א. ר"ז או' י"ד. ומחיצה הראויה לשם דירה צריכה שתהא עשויה להניחה שם לעולם אבל אם עשאה לפי שעה לצניעות בעלמא כגון שעשה מחיצות בקנים קנה קנה פחות מג' וכיוצא בזה לא מהני לשם דירה. אבל מחיצה היא לטלטל בשבת אם היה ההיקף פחות מסאתים. שה"ג. פת"ע או' י"ד:

סעיף קטן ס

ס) שם. באורך עשר. וגובה י"ט דפחות מזה לא מיקרי מחיצה:

סעיף קטן סא

סא) שם. לפני מחיצה הראשונה וכו' פי' לפנים ממחיצות הראשונות א"ר או' י"ז:

סעיף קטן סב

סב) שם. ויהיה מוקף לדירה וכו' כלומר שפתח לו בית קודם שיעשה השנייה. מ"א סק"י. א"ר או' ח"י. תו"ש שם ר"ז שם:

סעיף קטן סג

סג) שם. אם הרחיקה מהראשונה ג"ט מותר. דהו"ל מחיצה בפני עצמה ומבטלת הראשונה אבל אם לא הרחיקה ג"ט הרי היה כלבודה עמה ולא עשה ולא כלום ואם נתמעט אוירו ע"י מחיצה זו בלא לבוד מועיל דלא גרע מטח עליו טיט דלקמן (ב"י בשם רש"י) מיהו כתב הלבוש דאם לא נתמעט האויר רק מכח לבוד לא מהני שהרי מ"מ לא נתמעט האויר ממה שהיה. תו"ש שם. ועיין א"ר או' י"ט:

סעיף קטן סד

סד) [סעיף ז'] למעט אוירו. שלא יהא השטח שלו יותר מסאתים ולטלטל בכולו:

סעיף קטן סה

סה) שם. הוי מיעוט. והיינו אם יש בגובה הטיח י"ט וכמ"ש לעיל או' נ"ו לגבי עמוד דפחות מזה לא הוי מיעוט. אבל ברוחב הטיח א"צ ג"ט כמו עמוד דהתם אינו דבוק בכותל ואתי אוירא דהאי גיסא ודהאי גיסא ומטיל ליה אבל הכא דבוק בכותל וליכא אוירא דהאי גיסא ודהאי גיסא ולכך מועיל אפי' פחות מג"ט אם יכול לעמוד:

סעיף קטן סו

סו) שם. ואם לאו לא הוי מיעוט. והגם שכתב בב"י דדעת הרמב"ם פט"ז והרא"ש לפסוק כרבה דהוי מיעוט הכא בש"ע נמשך אחר דברי הטור דפסק כרבא דלא הוי מיעוט כדי להחמיר. ומה שיש להקשות על דברי הטור דבסעי' ה' וסעי' ו' פסק כרבה והכא פסק כרבא כבר נתעוררו המפ' בזה ועיין בח' שמיישב קצת יעו"ש:

סעיף קטן סז

סז) [סעיף ח'] אינו מועיל. כיון שמחיצות הראשונות מלמטה קיימות אלא שמגביהן. ר"ז או ט"ז:

סעיף קטן סח

סח) שם. ואם נבלעו התחתונות וכו' כגון שהיה עפר רך ונחבט ולא נשאר בגובהו י"ט. ולפ"ז אפי' לא הוסיף על מחיצות התחתונות אלא מעט ונבלעו עד שלא נשאר בגובהן י"ט ואותו מעט שעשה לשם דירה משלימן לי"ט נמי מהני דהעיקר הוא הגמר לי"ט דאז נקרא עליהם שם מחיצה:

סעיף קטן סט

סט) שם. ואם נבלעו מחיצות התחתונות וכו' דק"ל מחיצה הנעשית בשבת שמה מחיצה. תו"ש או' כ"ב:

סעיף קטן ע

ע) שם. ניתר על ידם. שהרי נעשו תחלתן לשם דירה אלא שהיו שלא לצורך מחמת התחתונות וכיון שהלכו התחתונות חזרו הם להיות לצורך ולשם דירה:

סעיף קטן עא

עא) שם. אפי' על שפתו. וכ"ש אם הרחיק המחיצות ג"ט משפתו דאפי' לאותן הדרים למטה מן התל נמי מועיל. ב"י וב"ח. אבל אם עשה על שפתו אינו מועיל לאותן הדרים למטה דלדידהו הוי מחיצה על גבי מחיצה תו"ש או' כ"ג:

סעיף קטן עב

עב) שם. אפי' על שפתו וכו' ושם אנו אומרים גוד אסיק ממחיצותיו למעלה על שפתו סביב והרי מחיצות ע"ג מחיצות מ"מ הואיל והוא דר באויר אלו שלמעלה שעשאן עתה לדירה הרי זה מוקף לדירה ואפי' לא עשה אלא מחיצה א' ביותר מעשרה. ר"ז או' ט"ז:

סעיף קטן עג

עג) [סעיף ט'] ונטע רובו. וה"ה כולו והא דנקט רובו אגב זרעים דאפי' רובו אסור:

סעיף קטן עד

עד) שם. אינם מבטלים הדירה. שכן דרך קרפף לנטוע בו אילנות להסתופף בצילן. רש"י טור:

סעיף קטן עה

עה) שם. אבל אם נזרע רובו וכו' דבזר עונים לא דיירי אינשי והו"ל גינה ואסור לטלטל אף בשאינו נזרע דבטיל ליה לגבי רובא. רש"י:

סעיף קטן עו

עו) שם. אפי' אין בהם אלא סאתים. ר"ל מקום הזריעה. וכיין דהרוב זרוע הו"ל ככולו דבטל מיעוט אצל הרוב וכולו הוא יותר מסאתים וע"כ אסור לטלטל בכולו דבטלו הזרעים את הדירה:

סעיף קטן עז

עז) שם. אפי' אין בהם אלא סאתים. וה"ה פחות מסאתים משום דבטל מיעוטא לגבי רובא והו"ל כאלו נזרע כולו ואסור. ב"ח. מ"א ס"ק י"א. א"ר או' כ"א. תו"ש או' כ"ה. מאמ"ר או' י"ג. ר"ז או' י"ז. ועיין לעיל א' כ"א:

סעיף קטן עח

עח) ופשוט דקרפף בית סאתים אף שזרע כולו מותר לטלטל בכולו כיון שאינו יותר מסאתים ומ"מ ממנו לביתו אסור לטלטל אף שהוא פחות מסאתים ואפי' שאינו נזרע אלא סתם קרפף. א"ר או' כ"ב. וכ"ה בהגהת התו' עירובין כ"ג ע"ב ד"ה איכא בשם ר"ח יעו"ש. ועיין לקמן רס"י שע"ב:

סעיף קטן עט

עט) שם. נזרע מיעוט אם אין בו וכו' ר"ל במיעוט הזרוע. מאמ"ר או' י"ב. ר"ז או' י"ז:

תוכן העניינים

כף החיים על שולחן ערוך אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה