אור ברסלב
כסף נבחר חלק ב אות ח (כלל סט) חתיכה אחת משתי חתיכות

כסף נבחר חלק ב· רבי ברוך בענט גאיטיין

אות ח (כלל סט) חתיכה אחת משתי חתיכות

אות ח (כלל סח) חרש דעתא צילותא או לא

עניינו הא דחייבה תורה אשם תלוי על הספק אם סגי בחתיכה א' שיש בה ספק או צריך להיו' (ב' חתיכו') א' של איסור ואחד של היתר ואכל חד מינייהו הוא המביא אשם תלוי:

[א.] כריתו' דף י"ז ע"ב אתמר רב אסי אמר חתיכ' א' שנינו (אכל חתיכה א' קסבר שומן הוא ואח"כ נודע לו שספק הוא היינו דקתני מתני' ספק אכל חלב וכו' מביא אשם תלוי) חייא בר רב אמר חתיכה משני חתיכו' שנינו וכן אמר ר"י אמר רב היו לפניו ב' חתיכו' אחד של שומן וא' של חלב אכל א' מהן ואינו יודע איזה מהן אכל חייב חתיכ' א' ספק של חלב ספק של שומן ואכלה פטור אמר רבא מ"ט דרב דאמר קרא ועשה אחת מכל מצו' ה' וגו' עד שישגוג בשתים (מצות כתיב מצוות קרינן דמשמע אחת מתוך שתיים) (והכי אמרינן נמי לעיל דרב אסי סבר יש אם למסרת מצו' כתיב וחייא בר רב סבר יש אם למקרא מצות קרינן) איתבי' אביי כו' חייבין עליו אשם תלוי דברי ר' אליעזר אמר לו ר"א סבר יש אם למסרת מצו' כתיב. אמר ר' זירא מ"ט דרב קסבר ב' חתיכו' אפשר לברר איסורו חתיכ' א' א"א לברר איסורו מאי איכא בין טעמא דר"ז לטעמא דרבא איכא בינייהו כזי' ומחצה לרבא ליכא מצו' ופטור לר"ז אפשר לברר איסורא וכו' אמר רב נחמן מ"ט דרב קסבר ב' חתיכו' אקבע איסורא חתיכה א' לא אקבע איסורא. מאי איכא בין אקבע לשאי אפשר לברר. איכא בינייהו כגון שהיו לפניו ב' חתיכו' א' חלב וא' שומן ובא נכרי ואכל את הראשונ' ובא ישראל ואכל את השנייה לרבא ליכא מצו' בעידנ' דאכל ישראל. לר"ז א"א לברר איסור'. לר"נ איקבע איסורא וכו'. ומוכח מסוגיא דהתם דר"א סבר חתיכה א' ולא בעי לא מצו' ולא אפשר לברר ולא איקבע. וגם ר"מ לא בעי קביעותא לאיסורא דתניא השוחט אשם תלוי בחוץ ר"מ מחייב (משום שחוטי חוץ אע"ג דאיכא למימר שמא לא אכל חלב ואשם זה חולין הוא דלא בעי קביעו' לאיסור) וחכמים פוטרין (דלא איקבע איסורא דשמא חולין הוא). וגם מתבאר שם דרבי ס"ל בא נכרי ואכל הראשונ' וישראל השנייה דחייב ועכצ"ל אליבא דר"ז ורבא רבי סבר לא בעינן ב' חתיכו' ולר"נ מצי רבי סבר דבעינן ב' חתיכו' וחייב כיון דאקבע איסורא ע"ש כל הסוגיא. וע' בשעה"מ פ"ט מטומאת המת דנראה מתוך דבריו דלרבנן דס"ל דבאכל נכרי את הראשונ' אינו חייב משום דבעינן איקבע איסורא השתא ורבי ס"ל דכל דמעיקרא אקבע איסורא חייב אשם תלוי עכ"ל. כתבו תוס' ד"ה מדסיפא גבי שבת וחול מצינו נמי למשכח ב' חתיכו' כגון שעשה מלאכ' בין השמשו' דספק יום או לילה וגם אקבע איסור שעש' מלאכה קרוב למו"ש דאקבע איסורא כל היום. וגם אפשר לברר האיסור שיכול לראו' לפי ענין המלאכ' שפעל בשבת לפי מה שיש כמה עבר מן הלילה ואם לא עבר ממנה רק מעט ופעל מלאכ' רבה ממנה א"כ פעל קצת מן היום עכ"ל. ובד"ה אמר וכו' כתבו הא דפריך בכתובו' גבי שנים אומרים מת הבא עלי' בא"ת. פריך התם לר"י דהטעם משום אקבע והתם אקבע איסורא שהית' א"א. וביבמו' דף פ"ח ד"ה והבא וכו' כתבו תוס' אע"ג דרב בעי חתיכה מב' חתיכו' הכא הוי כב' חתיכו' דלר"ז דטעמא דרב משום דאפשר לברר הכי נמי אפשר לברר ע"י הזמה ולר"נ משום דאקבע ה"נ אקבע איסוריה שהיא בחזקת א"א:

[ב.] נדה דף י"ד ע"ב מתני' נמצא על שלה אחר זמן טמאין מספק ופטורין מן הקרבן. תנא וחייבין בא"ת ותנא דידן מ"ט בעי חתיכה א' מב' חתיכו' (דתנא ברא סבר יש אם למסורת ותנא דמתני' סבר יש אם למקרא): [ג.] כ' הר"ן בהל' פ' יה"כ על הא דאיתא התם דצריך להוסיף מחול על הקדש והוא באיסור עשה. וז"ל יש לשאול זמן תוספ' זה אימת בעוד שהשמש זורח א"א דהא תנן ובכולן מתירין ב"ה עם השמש וא"א שיהי' בזמן בין השמשו' שהרי תוספ' זה בעשה וביה"ש ספק כרת וחייב א"ת ובשני ביה"ש חייב חטאת. ומסיק דמשע' שאין השמש זורחת עד שמתחיל ביה"ש יש ג' מילין ואותו זמן ראוי לתוספ' ותוספ' ביציאתו משכח' כדאיתא בירושלמי דברכו' ובלבד שיתחמו תלתין כוכבין דדמיין חדא כוכבתא כלו' רצופין במקום א' היו מפוזרים אסור בעשיית מלאכה משום תוספ' עכ"ל. ובפ' המביא כדי יין על הא דאמרי' תוספ' ענוי יה"כ דאוריי' והני נשי אכלי עד שחשכ' ולא אמרי להו ולא מידי וכו'. כ' הר"ן ול"נ כיון שצות' תורה תוספ' צריך להוסיף מחול על החדש איזה זמן חוץ מן הזמן שהוא נזהר בו מן הספק שאם לא כן לא הי' צריך להזהיר על התוספ' וזה על דעת מי שסובר דמאי דאמרינן ספקא דאוריי' לחומרא מדאוריי' היא עכ"ל. ושעה"מ בהל' טומאת המת הקשה דברי הר"ן אהדרי. דממ"ש ביומא מוכח דס"ל דשבת וחול מקרי איקבע איסורא אף בביה"ש ראשון דלא כתוס' בכריתו'. וכן משמע דעת הרא"ש שם. וא"כ איך אמר כאן בביצה וזה על דעת מי שסובר וכו' הא בכה"ג בחתיכה מב' חתיכו' לכ"ע מדאוריי' אסור וכו' ע"ש (עמ"ש בכלל תרי ותרי):

[פסק]:

[ד.] כ' הרמב"ם בפ"ח משגגו' אינו חייב באשם תלוי עד שיהי' שם איסור קבוע כיצד אכל חלב ספק אם היה כזי' או פחו' מכזית או שהיתה חתיכ' חלב וחתיכ' שומן ואכל א' מהן וכו'. שבת וחול ועשה מלאכו' בא' מהן ואין ידוע באיזה יום עשה מביא א"ת אבל אם הית' לפניו חתיכה. אחת ספק שהוא חלב ספק שומן פטור שאין כאן איסור קבוע וכו'. כ' לח"מ מדסתם רבינו ואמר שבת וחול וכו' משמע אפילו שעשה מלאכה ע"ש בין השמשו' מקרי אקבע איסורא כיון דהוא בהכנסת שבת. ולא צריך לאוקמי כמ"ש תוס' שם עכ"ל. (וכן משמע מרש"י בשבת דף ל"ה דבע"ש חייב א"ת. אמנם מרבינו אין הכרע דנקט לישנא דמתני' דכריתו' שם כדרכו). ובהל' ד' כ' מי שהיו לפניו ב' חתיכו' וכו' ובא אינו ישראל ואכל הראשונה וישראל את השנייה חייב א"ת הואיל והיה שמה איסור קבוע. כ' כ"מ ק' דהאי טעמא ר"נ אמרה ורבא ור"ז יהבי טעמא אחרינא ולהני טעמי אמרי' דפטור וכרבנן וכיון דרבא בתרא ור"ז נמי ס"ל כוותי' ואתי כרבנן אמאי שבקינהו ופסק כר"נ וכרבי דיחידאה וצ"ע. ע"ש בלח"מ מה שתירץ. ובפ' י"ח ממעה"ק הל' י' כ' א"ת וחטאת העוף הבאה על הספק שהקריבן בחוץ פטור שהרי לא נקבע האיסור. וכ' הראב"ד לא ידעתי מאין הוציא זה וכו'. ותמה עליו הכ"מ דהא תניא בכריתו' (דף י"ח) השוחט א"ת בחוץ ר"מ מחייב וחכמים פוטרין וצ"ע:

תוכן העניינים

כסף נבחר חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה