אור ברסלב
כסף נבחר חלק א אות א (כלל ח) אין קנין לנכרי באי או יש קנין

כסף נבחר חלק א· רבי ברוך בענט גאיטיין

אות א (כלל ח) אין קנין לנכרי באי או יש קנין

אות א (כלל ז) אין עושין מצות חבילות

[א] גיטין מ"ז מתני' המוכר שדהו לכותי לוקח ומביא ממנו בכורים מפני תיקון העולם (שלא יהא רגיל למכור קרקע בא"י לכותי וגם אם מכר יחזור אחריה לפדות). [גמ'] אמר רבה אע"פ שאין קנין לכותי בא"י להפקיע מידי מעשר (אם קנה כותי קרקע בארץ אין קנינו קנין להפקיעה מקדושתה שלא תתחייב במעשר וישראל הקונה ממנו מן הפירות צריך לעשר) שנא' כי לי הארץ לי קדושת הארץ אבל יש קנין לכותי לחפור בה בורות וכו' שנא' והארץ נתן לבני אדם לכל צרכיהן) ור' אלעזר אמר אע"פ שיש קנין לכותי בא"י להפקיע מיד מעשר שנ' דגנך ולא דגן כותי אבל אין קנין לחפור בה בורות שנ' לה' הארץ. במאי קמפלגי מר סבר דגנך ולא דגן כותי ומר סבר דיגונך ולא דיגון כותי (שאם מרחן כותי והן שלו בשעת מירוח שהוא גמר מלאכתן למעשר מירוח הכותי פוטרן ואפילו לקח מישראל בשבלים אבל אם הגדילו בקרקע הכותי ולקחן ישראל בשבולין ומירחן חייבין במעשר דקרקע א"י ביד כותי לא הופקעה קדושתה) ומסיק התם הש"ס דבסורי' כ"ע מודה דיש קנין:

[ב] ע"ז כ"א מתני' אין משכירין להם בתים בארץ ישראל ואצ"ל שדות ובסורי' משכירין להם בתים אבל לא שדות ובח"ל מוכרין להם בתים ומשכירין שדות דברי ר"מ ר' יוסי אומר בא"י משכירין בתים אבל לא שדו' ובסורי' מוכרין בתים ומשכירין שדות ובח"ל מוכרין אלו ואלו וכו'. [גמ'] מאי אצ"ל שדות אילימ' דאית ביה תרתי חדא חניית קרקע וחדא דקא מפקע לה ממעשר א"ה בתים נמי אית בה תרתי. חדא וכו' וחד' דמפקע לה ממזוזה אמר רב משרשי' מזוזה חובת הדר כתב תוס' י"ט דאתי' אפי' למ"ד אין קנין לכותי וכו' דמ"מ חשיבה הפקעה מה שהוא עתה ביד כותי והוא זורעה שאינה מפריש ממנו מעשר נמצ' שאין מקיימין בזה השדה מצוה התלויה בה וכו'. ולא נהיר' דא"כ מאי קאמר בסמוך לר' יוסי שדה דאית ביה תרתי גזרו שכירות אטו מכירה הלא בשכירות גופ' איכ' תרתי דאיכ' הפקעה ממעשר שלא יעשר כותי מאותה תבואה. ועוד קשי' דלשון הפקעה משמע שמפקיע החיוב לגמרי מן הקרקע וכאן אין הפקעה גמורה כיון דאין קנין שהרי גם עתה שהוא ביד כותי אם יזרע בה ישראל תתחייב לעשר. לכך נר' לפרש דאתי' כמ"ד יש קנין וכשמוכרה לכותי הוא מפקיע ממש ממעשר שאפי' יזרע ישראל לא יתחייב מעשר וכו' עכ"ל. (מסוגי' דהתם מוכח דר"ע סבר כיבוש יחיד שמי' כיבוש ר"י סבר לא שמי' כיבוש):

[ג] בתר' פ"א תנן התם הקונה שני אילנות בתוך של חברו מביא בכורים ואינו קורא ר"מ אומר מביא וקור' אמר רב יהוד' אמר שמואל מחייב היה ר"מ אף בלוקח פירות מן השוק (בלוקח פירות שבאילן ואותה שבכרה קושר בה גמי לידע שמבכרת היא וכו') והא כתיב אשר תביא מארצך ההוא למעוטי חוצה לארץ והא כתיב אדמתך למעוטי אדמת כותי. כ' תוס' תימ' לרשב"א אמאי איצטריך הא לר"מ יש קנין לכותי וכו' כדמוכח מע"ז (כ"א) ונר' לר"י דדילמ' מהכ' הוא דגמר בכל דוכתי' דיש קנין. מיהו אומר רשב"א דההיא דע"ז י"ל אפי' כמ"ד אין קנין עכ"ל. מתיב רבה הקונ' אילן א' בתוך של חברו מביא ואינו קורא לפי שלא קנה קרקע דברי ר"מ תיובת': [ד] מנחות ס"ו ב' מירוח הכותי תנאי היא דתני' תורמין משל ישראל על של ישראל ומשל כותים על של כותים וכו' ומשל כל על של כל (אפי' משל כותי על של ישרא' וכו' דקסבר אין קנין לכותי וכו') דברי ר"מ ור' יהודה. ר' יוסי ור"ש אומרים משל ישראל על של ישראל וכו' אבל לא משל ישראל על של כותים (דסבר ר"ש מירוח הכותי פוטר והוי ליה מפטור על החיוב ומחיוב על הפטור. ות"ק סבר מירוח כותי אינו פוטר והוי להו שניהם חייבין). כתב תוס' תימ' דילמ' ביש קנין ואין קנין פליגי וי"ל דאי נמי פליגי ביש קנין אכתי פליגי ביש מירוח דהא בהא תלי' כדמוכח בגיטין למ"ד יש קנין א"כ דרש דגנך ולא דגן כותי ולא ממעט ליה דיגון כותי ומ"ד אין קנין דלא דרש דגנך ולא דגן כותי דרש דיגונך. מיהו אין נר' כלל לומר כן מדנקט ר"מ ור"י לחיוב'. ואין לומר דנקט עיקר פלוגתייהו במירוח וכי מוקמת לה נמי ביש קנין מ"מ במירוח נמי פליגי כדפרישית דהא בהא תלי'. לא מצינן למימר הכי דע"כ ר"מ אית לי' תרווייהו לחיוב' דאית ליה אין קנין ואית ליה אינו פוטר מדשרי לתרום משל כל על של כל. והיה נר' לומר איפכ' דאית ליה למימר תרווייהו לחיוב' או לפטור' משום דתלת' דגנך כתיבי והא דאפלגו רבה ור"א בגיטין ביש קנין אליב' דר' יוסי דאלו לר"מ בע"כ אין קנין וכו'. ועוד יש לפרש דע"כ לא מתוקמ' פלוגת' דהכ' אלא במירוח ולא ביש קנין דשמעינן ליה לר"מ דאמר יש קנין במסכת ע"ז (כ"א) והא דקאמר משל כל כגון תבואה במוץ שלה שלקחה כותי מישראל ומרחה. דאי גדלה ברשות כותי הוי ליה מן הפטור על החיוב. ומיהו בירושלמי משמע דר"מ סבר אין קנין. דתנן במסכת דמאי מ"ה מעשרין משל ישראל על של כותים ומשל כותים על של ישראל ואמרי' בירושלמי מתני' כר"מ דאמ' אין קנין ר' יהודה ור"ש אומרי' יש קנין וירושלמי לטעמיה דמפר' ההיא דע"ז בית אינו מצוי להתברך מתוכו שדה מצוי דמתברך מתוכו עכ"ל:

[ה] מנחות דף ל"א תני' אמר ר"ש שזורי פעם אחת נתערב לי טבל בחולין ובאתי ושאלתי את ר' טרפון ואמר לי קח לך מן השוק (דמאי) ועשר עליו קסבר דאוריית' ברוב' בטל ורוב ע"ה מעשרין והוי כתור' מפטור על פטור ולימ' ליה קח לך מן הכותי קסבר אין קנין לכותי כ' תוס' וא"ת והא מפטר משעת מירוח ואין לומר דסבר אינו פוטר דלא אשכחן תנא דאית ליה תרתי מירוח כותי אינו פוטר ואין קנין דא"כ דגנך במאי מוקים ליה וי"ל מ"מ דמי לחיוב וכו' עכ"ל. איכ' דאמרי א"ל קח לך מן הכותי וכו' דסבר יש קנין וכו' ולימ' קח מן השוק קסבר אין רוב ע"ה מעשרין (אלא מספקינן ליה מחצה על מחצה):

[ו] דמאי פ"ה מתני' מעשרין משל ישראל על של כותים וכו'. כתב הר"ש ירושלמי מתני' ר"מ דאמר אין קנין ר"י ור"ש אומרים יש קנין אמר ר"ל טעמ' דר"מ והתנחלת' אותם וכו' לרשת אחוזה הקיש אחוזה לעבדים מה עבדים אתם קונים מהם ואין הם קונים מכם אף אחוזה אתם קונין מהם והם אין קונין מכם. אמר רבי אלעזר ברבי יוסי קומי ר' יסא ודא מסייע לר"מ והארץ לא תמכר לצמיתות לחולטנית אמר ליה כל גרמ' אמרה והיא מסייע לר"ש לא תמכר הא אם נמכרת חלוטה היא רב הונ' רובה דציפורין אמר הנהיג ר' חנינ' בציפורי כהד' דר' שמעון. פי' דר"מ היא פלוגת' דתוספת' מעשרין משל ישראל על של כותים וכו' ומן הכל על הכל דברי ר"מ רבי יהודה ור' יוסי ור"ש אומרים וכו' אבל לא משל ישראל על של כותים ולפי גירס' זו ר' יהודה ור' יוסי ור"ש בחד' שיטה מדגריס ר' יהודה בלא וי"ו ור' יוסי בוי"ו והיינו כסוגי' דירושלמי אבל במנחות מייתי לה ומשמע התם דזוזי זוזי קתני דקאמר ר"מ ור' יהודה ועוד פליג סוגי' דהתם אירושלמי דמוקי רבא פלוגתייהו במירוח הכותי ובירושלמי מוקי ביש קנין וקשה אירושלמי הא שמעינן לר"מ דיש קנין בע"ז כ"א וכו' מיהו ירושלמי לטעמיה דמפרש ההי' דע"ז בענין אחר וכו' ע"ש עכ"ל:

[ז.] בב"מ דף פ"ח ולוקח מדאוריית' מי מחייב (במעשר) והתני' מפני מה חרבו חנויות של בית הינו שלש שנים קודם ירושלים מפני שהעמידו דבריהם על דברי תורה שהיו אומרים עשר תעשר ואכלת ולא מוכר תבואת זרעך ולא לוקח אלא מדרבנן וקר' אסמכת' בעלמ'. וכ' תוס' וא"ת דאמר בבכורו' (י"א) אמר שמואל ברבי נתן הלוקח טבלים ממורחים מן הכותי מעשרן והן שלו וקאמר אי מרחינהו כותי דגנך ולא דיגון כותי אלא דמרחינהו ישראל פי' אחר שקנאם מן הכותי מעשרן דאין קנין לכותי וכו' והם שלו דאתינ' מכח מאן דלא מצי לאשתעויי דינ' בהדי' וליכ' למימר מעשרן מדרבנן דא"כ אמאי קאמר אין קנין אפי' יש קנין צריך לעשר מדרבנן כדמוכח מנחות (ל"א) וכו' ואומר ר"ת דהכ' איירי בלוקח אחר מירוח אבל נוקח קודם מירוח תבואת זרעך קרינן ביה וכו'. וריב"ם הקשה על פי' ר"ת דהא לוקח תבואה ממורחת מע"ה הוי דמאי משום דספק הוא אבל ודאי לא עישר חייב לעשר מן התורה אע"פ שנתמרח כבר. ולאו פירכ' היא דנהי דדמאי לא הוי מ"מ מדאוריית' לא מחייב אלא מעשר ודאי הוי מדרבנן וצריך ליתנו לכהן וללוי אבל לריב"ם נר' לפרש איפכ' בלוקח שאינו ממורח פטור שעדיין לא נתחייב ברשות מוכר אבל לוקח ממורח הואיל ונתחייב ברשות מוכר תו לא פקע שם טבל מיניה כמו בהקדש ובהפקר שאם הקדיש והפקיר קודם מירוח מפקיע מידי מעשר אבל לאחר מירוח אינו מפקיע כמו שפי' ריב"א בבב' קמא ומבי' ראי' מן הירושלמי ולוקח מן הכותי הוי איפכ' דאם נתמרח ברשות הכותי פטור משום דגנך ולא דגן כותי וכשלא נתמרח ברשותו חייב דאין קנין לכותי בא"י להפקיע מיד מעשר ולא מקרי תבואת זרעך של מוכר אלא תבואת הלוקח ממנו ולא חשיב לוקח ודעת הרמב"ם כר"ת. דכ' פ"ב ממעשר אינו חייב להפריש מה"ת אלא הגומר פירותיו לאכילה לעצמו אבל הגומרן למוכרן פטור מן התורה וחייב מדבריהם שנא' עשר תעשר ואכלת אינו חייב אלא הגומר תבואתו לאוכלה. וכן הלוקח פטור מן התורה שנא' תבואת זרעך וחייב מדבריהם במד"א בשלקחן אחר שנגמר מלאכתן ביד מוכר אבל אם נגמרו ביד לוקח חייב לעשר מן התורה וכו' ומדברי הראב"ד נר' שבכל ענין פטור לוקח וכ"כ כ"מ בכוונת הראב"ד שם]. וע' בכורות י"א ב' דר' חנינ' סובר אין קנין ובמציע' ק"א אמר רב כהנ' אליבי' דר' יהודה יש קנין: [פסק]:

[ח.) ורמב"ם פ"א מתרומות הלכה י' כתב כותי שקנה קרקע בא"י לא הפקיע מן המצוה אלא הרי היא בקדושתה לפיכך אם חזר הישראל ולקחה ממנו אינה ככיבוש יחיד אלא מפריש תרומות ומעשרות ומבי' בכורים והכל מן התורה כאלו לא נמכרה לכותי מעולם ויש קנין לכותי בסורי' להפקיע מן המעשרות ומן השביעית. כתב כ"מ רבינו פסק כרבה וסוגי' דבכורות י"א הכי סברה וכו' ואע"ג דכמה משניות מסדר זרעים ומקומות אחרים משמע דיש קנין לכותי קיימ' לן כוותיה אי נמי דהתם כשלא חזר ולקחה ממנו ישראל ורבינו מיירי בשחזר ולקחה. וכן לענין הקונה ממנו פירות ומרחן ישראל וכו' עכ"ל. עוד כ' הרמב"ם פירות כותי שגדלו בקרקע שקנה בא"י אם נגמרה מלאכתו ביד כותי ומרחן הכותי פטורין מכלום שנאמר דגנך ולא דגן כותי ואם לקחו ישראל אחר שנתלשו קודם שתגמר מלאכתן וגמרן ישראל חייבין בכל מן התורה. ובפ"ב מבכורים כ' המוכר שדהו לכותי וחזר ולקחו ממנו ה"ז מבי' ממנו בכורים מן התורה שאינה נפקעת מן המצוה בקנין הכותי. כ' הראב"ד אע"פ שבכרו ברשות כותי. כ' כ"מ בשם הר"י קורקוס ונר' דרבינו לטעמיה אזיל שהוא מפרש מ"ש א"ן קנין לכותי וכו' היינו אם חזר הישראל וקנה השדה ולכך כ' כאן וחזר ולקחו ממנו שסובר רבינו דבהכי מיירי וכשבכרו ברשות כותי אפשר דדמי לפירות שנתמרחו ברשות כותי שאין ישראל הקונה חייב עכ"ל. (וע' בפירוש המשנה לרמב"ם פ"ד דפאה משנה ט' שכ' והעיקר אצל ר"מ שאין קנין לכותי בא"י להפקיע מן המעשרות ולפיכך לקט שכחה ופאה שלו חייבין במעשרות לדעתו ואינו הלכה. ובפ"ה משנה ט' דדמאי כ' כבר בארנו שאין קנין וכו' להפקיע מן המעשרו' ולמדו מן הענין הזה כי הכותי כשיקנה קרקע בא"י היו פירותיו חייבין במעשר כמו פירות ישראל ולפיכך מעשרין מזה על זה וזה דעת ר"מ ואינו הלכה אלא יש קנין וכו' להפקיע מן המעשרות עכ"ל וזה סותר למה שכ' בחבורו וע' בתשובת מהר"ר בצלאל אשכנזי שכתב שמצא בספר מוגה על מתני' דפאה כ' כך והעיקר אצלנו שאין קנין לפיכך לקט וכו' חייבין במעשרות. ובפ"ה דדמאי פירש כבר בארנו שאין קנין לכותי בגוף הקרקע ופירותיה חייבין במעשרות עד שלא נתמרחו ביד כותי כדין לקט וכו' אלא שר"מ רצה ללמוד מזה דאפילו אם נתמרחו ביד כותי נמי מעשרין מזה על זה וזה אינו הלכה אלא כל מה שנתמרחו הפירות ביד כותי יש לו קנין פירות להפקיע ממעשרות דקי"ל כר' יוסי ור"ש דמירוח כותי בפירות שלו פטורין דיש לו קנין פירות. וא"כ לרבינו יש קנין ומירוח כותי כולה חדא מילת' דמירוח הכותי פוטר הואיל דיש לכותי קנין פירות הלכך כיון דבשעת שנתחייבו במעשרות דהיינו שעת מירוח הם ביד כותי וקנינו נפטרו אבל אי אין לכותי קנין פירות מירוח הכותי אינו פוטר. וכ"כ בשם רבינו גרשון מאור הגולה שכ' בהדי' תורמין משל כל על של כל דאין מירוח הכותי את כריו פוטר דקסברי אין קנין וכו'. וא"כ לא ק' קושית תוס' במנחות וכו' ע"ש שהאריך. וע' במרכבת חלק א' תרומות פ"א). ובפרק י' מהל' עבודת כוכבים כ' הרמב"ם אין משכירין להם שדות מפני דאית בי' תרתי שמפקיען מן המעשרות וכו'. וכ' לח"מ צ"ל דרבינו מפרש כפירוש תוס' בע"ז כיש מפרשים דהא איהו ס"ל אין קנין וכו' וע"כ צ"ל דחשובה הפקעה מה שהוא עתה ביד כותי עכ"ל וש"ע י"ד סי' של"א כתב כרמב"ם דאין קנין. ובסי' קנ"א פ' דאין משכירין שדות וכו':

תוכן העניינים

כסף נבחר חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה