אור ברסלב

כסף משנה על משנה תורה, הלכות תרומות· רבנו יוסף קארו [מרן הבית יוסף]

פרק ו · הלכה ה

הלכה ד

הזר אסור לאכול תרומות וכו' תושב זה שכיר עולם שכיר זה שכיר שנים. בר״פ הערל (יבמות דף ע') ובפרק קמא דקידושין (דף ד') ובס״פ התערובות (דף פ״ב).

ומ"ש רבינו וע"ע הרי הוא כתושב ושכיר. בת"כ פרשת אמור יכול אפילו קנה ע"ע יאכל בתרומה ת"ל כסף יצא ע"ע שאין כסף עכ"ל ויש לתמוה דמשמע דקנוי קנין עולם היינו נרצע וקנוי קנין שנים היינו סתם ע"ע שעתיד לצאת בשביעית וכן פירש"י וכיון דילפינן מתושב ושכיר שאין שום ע"ע אוכל למה הוצרך ת"כ למעט ע"ע מכסף וכן יש לתמוה על רבינו שכתב דע"ע הרי הוא כתושב ושכיר שהרי תושב ושכיר היינו ע"ע ואין לומר דתושב ושכיר בכנענים מיירי דהא ת"כ גופיה קאמר דעבדים אוכלים בתרומה וכן מפורש במשנה פרק הערל ובכמה דוכתי וקנוי קנין עולם דהיינו עבד היכי קאמר דלא אכיל ושמא י"ל דקנוי קנין עולם היינו ששכר עצמו לעבדו לעולם ולא מכר עצמו להיות גופו קנוי שיוכל למוכרו לאחר כמו שהוא העבד אבל קשה דבס"פ התערובות ובריש קידושין קאמר גמרא בהדיא דקנוי קנין עולם היינו נרצע. וי"ל דשכיר שנים ושכיר עולם שכתב רבינו מיירי במכרוהו ב"ד ובודאי דנרצע לא שייך אלא במכרוהו

ב"ד ומ"ש וע"ע היינו מוכר את עצמו.

ומ״ש וכהנת אשת הזר הרי היא כזר. משנה בפרק יש מותרות (יבמות דף פ״ה:) ומבואר בכמה דוכתי.

ומ״ש שנאמר וכל זר וכו'. בפ' אלמנה לכ״ג (יבמות דף ס״ח:):

תוכן העניינים

כסף משנה על משנה תורה, הלכות תרומות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה