כסף משנה על משנה תורה, הלכות שגגות· רבנו יוסף קארו [מרן הבית יוסף]
פרק ב · הלכה ו
כל המחוייב חטאת קבועה על שגגתו וכו' כיצד תינוק שנשבה לבין העכו״ם וכו'. בר״פ כלל גדול (שבת דף ס״ח:) רב ושמואל דאמרי תרווייהו אפי' תינוק שנשבה בין העכו״ם וכו' כהכיר ולבסוף שכח דמי וחייב ור״י ור״ל דאמרי תרווייהו דוקא הכיר ולבסוף שכח אבל תינוק שנשבה בין העכו״ם וכו' פטור ופסק כרב ושמואל והטעם משום דבגמרא אותבינן על ר״י ור״ל מברייתא ושני אמרי לך ר״י ור״ל לאו מי איכא מונבז דפטר אנן דאמרינן כמונבז ומשמע ליה ז״ל דאין לפרש דר״י ור״ל סברי דהלכה כמונבז אלא ודאי לא באו לומר אלא דאיכא מאן דסבר הכי אבל לענין הלכה כרבנן ס״ל. ועי״ל דכי אמרו ר״י ור״ל האי מימרא לא הוה שמיע להו פלוגתא דמונבז ורבנן והוו אמרי הכי מסברא וכי אותיבו עלייהו מברייתא דמונבז ורבנן דחקו עצמם לומר אנן דאמרינן כמונבז כי היכי דלא ליסלקו בתיובתא אבל לענין הלכה בתר דשמעו ברייתא דפלוגתא דמונבז ורבנן ודאי דלימרו הלכה כרבנן ואע״ג דאמרינן התם ורבנן שגגה במאי ר' יוסי אמר כיון ששגג בכרת וכו' ור״ל אמר עד שישגוג בלאו וכרת דמשמע דהוו ידעי פלוגתא דמונבז ורבנן י״ל דהאי בתר דשמעו ברייתא דפלוגתא דמונבז ורבנן כי אותיבו עלייהו מינה אבל מעיקרא לא הוה שמיע להו, ומזה קצת ראיה לומר דלענין דינא ס״ל דהלכה כרבנן מדאיפליגו בפירושא דמילתייהו: