אור ברסלב

כסף משנה על משנה תורה, הלכות שבת· רבנו יוסף קארו [מרן הבית יוסף]

פרק ו · הלכה ג

פרק ו

ליקט עשבים להאכיל לבהמתו וכו'. רבינו והרי''ף והרא''ש לא כתבו אלא דברי רבא לבד וכתב ה''ה אפילו במכירו כל שלא בפניו שאין לחוש שמא ירבה בשבילו מותר וכאביי וכו'. נראה מדבריו ומדברי הר''ן שהם סוברים דרבא מודה לאביי דשלא בפניו ודאי שרי דליכא למיחש שמא ירבה בשבילו אלא שבא לומר דאפילו בפניו נמי שרי אם הוא מידי דליכא לאפושי ביה בשביל ישראל וכך הם דברי הרמ''ך ותמה על דברי רבינו והרי''ף וכתב עוד הרב המגיד שאפילו במכירו אינו אסור אלא א''כ הנכרי יודע שישראל צריך לאותו דבר ומשמע דאפילו בפניו נמי שרי וכן בדין לפי שיטתו דבעינן מכירו ובפניו ודאי שאם אינו יודע שישראל צריך לאותו דבר ליכא למיחש למידי. ולא נהירא דאם איתא דהרי''ף ורבינו הוו סברי הכי לא היו משמיטים דברי אביי אלא ודאי שהם מפרשים דרבא פליג על אביי ואסר אפילו שלא בפניו שמאחר שמכירו אפילו שלא בפניו איכא למיחש שמא ירבה בשבילו וכ''נ שהוא דעת התוספות:

כתב הרמ''ך נכרי שעשה מלאכה וכו'. צריך לפרש מ''ט אסור לישראל אחר ואם מבשל בשוגג מותר לישראל אחר כ''ש זה ור''ת והראב''ד וכל הפוסקים אומרים דמותר לישראל אחר עכ''ל. ודברי הרמ''ך תמוהים שהרי דברי רבינו מבוארים במשנה וגמרא ומה שהוא פשוט אצלו דמבשל בשוגג מותר לישראל אחר איני יודע מנין לו ואפילו לפי דבריו לא דמו דבישראל ליכא למיגזר שפעם אחרת יבשל בשביל ישראל אחר משא''כ בנכרי, וצ''ל שכל דברי הרמ''ך אינם אלא לענין המתנה בכדי שיעשו ועכ''ז קשה מה שהקשיתי עליו שיש לחלק בין מבשל בשוגג לנכרי שעשה מלאכה:

תוכן העניינים

כסף משנה על משנה תורה, הלכות שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה