כסף משנה על משנה תורה, הלכות שבועות· רבנו יוסף קארו [מרן הבית יוסף]
פרק יא · הלכה ח
ושבועת הדיינים בין שהיתה של תורה וכו' אוחז ס״ת בזרועו. בריש פרק שבועת הדיינין (שבועות דף ל״ח:) צריך לאתפוסי חפצא בידיה:
ומ"ש ונשבע בשם או בכינוי. שם וכדרבנן:
ומ״ש בשבועה או באלה. בס״פ שבועת העדות (שבועות דף ל״ו):
ומ״ש מפיו או מפי הדיינין. נלמד מדתנן בפ' שבועת הפקדון (שבועות דף ל״ו:) שאם השביעו התובע וענה אחריו אמן חייב.
ומ״ש והורו רבותי שאין משביעין הדיינין אלא בלה״ק. בר״פ שבועת הדיינין (שבועות דף ל״ח ל״ט) אמרינן דשבועת הדיינין נאמרת בכל לשון שהוא מבין וא״כ יש לתמוה על הוראת רבותיו ואפשר דלא מדינא קאמרי אלא משום דהוי כעולבנא דדייני אם ישביעוהו בלשון אחרת ומדלא אמרו רבותיו ושבועת הדיינין אינה אלא בלשון הקדש משמע דדוקא כשהם משביעים אותו מפיהם אבל אם הוא נשבע אין בכך כלום אבל לשון הורו קשה דמשמע דמדינא קאמרי ובפרק זה יתבאר דעת רבינו בזה: