כסף משנה על משנה תורה, הלכות שבועות· רבנו יוסף קארו [מרן הבית יוסף]
פרק ג · הלכה ד
(א-ד) כל הנשבע שבועה וכו'. בפ"ג דשבועות (דף כ"ו) ת"ר האדם בשבועה פרט לאנוס.
ומ"ש ואחד הנשבע מתחלתו באונס כמו שביארנו. בפ"א.
ומ"ש או שנשבע ונאנס ולא הניחוהו לקיים שבועתו. בפ"ג דנדרים (דף כ"ז) תנן נדרי אונסין (כיצד) הדירו חבירו שיאכל אצלו וחלה או שחלה בנו או שעיכבו נהר.
ומ"ש או שהשביעו אנס לפיכך נשבעין לחרמין וכו'. בפ"ג דנדרים (דף כ"ז:) תנן נודרים להרגין ולחרמין ולמוכסין שהיא (של) תרומה אע"פ שאינן (של) תרומה שהן של בית המלך אע"פ שאינן של בית המלך ואמרינן שם בגמ' שדין שבועות כדין נדרים.
ומ"ש באי זה מוכס אמרו וכו' עד שלא יאכל היום. שם (דף כ"ח) ומסיים בה ואע"ג דסבירא לן דברים שבלב אינם דברים לגבי אונסים שאני: