אור ברסלב

כסף משנה על משנה תורה, הלכות שאר אבות הטומאות· רבנו יוסף קארו [מרן הבית יוסף]

פרק ט

פרק ח

הלכה א

הבא ראשו ורובו במים שאובים וכו'. בסוף זבים מני לה בהדי הנך דפוסלין את התרומה:

ומפני מה גזרו טומאה על אדם זה וכו'. בפ"ק דשבת (דף י"ד):

טבל א"צ הערב שמש וכו'. בת"כ פ' שמיני כל הנוגע בהם יטמא עד הערב ואין האוכל אוכלים טמאים ולא השותה משקים טמאים עד הערב וכ"כ רש"י בפ"ק דשבת וכתב רבינו בהקדמתו לסדר טהרות בספרא אמרו כלים שנטמאו במשקים עולין מידי טומאתן בו ביום ובפי"א ממסכת פרה שנינו כל הטעון ביאת מים מד"ס וכו' לאחר ביאתו מותר בכולן:

הלכה ב

מי שנפלו עליו וכו' עד הרי זה טהור. בפרק שלישי דמקואות:

נפלו על ראשו וכו' וכן אם בא ראשו כו'. תוספתא פרק שלישי דמקואות ויש חסרון לשון בספרי רבינו מט"ס וכך היא הנוסחא הנכונה או שנפלו על רובו ולא על ראשו או שנפלו על ראשו בלבד מלמעלה:

הלכה ג

הבא מראשו וכו'. בעיא בפרק שני דגיטין (דף ט"ז) ופסקה לקולא דמידי דרבנן הוא:

הלכה ד

היו שלשת הלוגין וכו'. תוספתא פרק שלישי דמקואות ופרק שביעי דפרה:

שלשת לוגין אלו וכו'. שם:

הלכה ה

בראשונה היו מניחין וכו'. פ"ק דשבת (דף י"ד).

ומ"ש ולא עוד אלא מי שהיו ידיו טהורות וכו' עד שהם דברי חכמה מטמאין את הידים. פ"ג דידים וכת"ק:

הלכה ו

ומ"ש כשהם מחוברים לספר וכו'. בפרק כל כתבי [שבת קט"ז.]:

הלכה ז

תרגום שבעזרא וכו' עד ובדיו. בפרק רביעי דידים:

הלכה ח

הכותב הלל ושמע וכו' עד אינם מטמאים את הידים. שם בתוספתא פ"ב:

הלכה יא

ומה שכתב ספרי המינים וכו'. שם במשנה ובתוספתא.

ומה שכתב פרשת סוטה וכו'. ירושלמי פרק ב' דסוטה:

תוכן העניינים

כסף משנה על משנה תורה, הלכות שאר אבות הטומאות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה