כסף משנה על משנה תורה, הלכות שאר אבות הטומאות· רבנו יוסף קארו [מרן הבית יוסף]
פרק ב · הלכה ה
האבר והבשר המדולדלין וכו'. משנה פרק העור והרוטב (דף קנ"ז).
ומ"ש נשחטה הבהמה וכו'. שם במשנה פלוגתא דר"מ ור"ש ופסק כר"מ:
וכתב הר״י קורקוס ז״ל שטעמו משום דבפרק מי שהוציאוהו (עירובין דף מ״ו ע״ב) אמרינן ר״מ ור״ש הלכה כדברי מי וסלקא בתיקו הילכך נקטינן כדברי המחמיר כמו שכתוב בהלכות עולם ועוד דהתם בעי רבה בהמה בחייה מהו שתעשה יד לאבר והיינו אליבא דר״מ גם בפרק בהמה המקשה מוכיח שהלכה כר״מ:
כתב הר"י קורקוס כבר נתבאר דבשר הפורש מן החי אין בו טומאת נבילות ומה שהזכיר רבינו בשר מדולדל משום סיפא דקאמר דהוי כשאר אוכלים אפילו בעודה במקומה מחוברים הזכירו והוא הנזכר במשנה עכ"ל.
ומ"ש ואינם מטמאים כנבילה וכו'. שם בגמרא.
ומה שכתב אבל אם מתה הבהמה וכו'. שם במשנה פלוגתא דרבי מאיר ורבי שמעון ופסק כרבי מאיר וכדבסמוך.
ומה שכתב ומה בין אבר מן החי וכו'. שם ברייתא.
ומה שכתב וזה וזה שוין לשיעור. כלומר דמטמאין בכל שהן ושצריך שיהיה בהם בשר וגידים ועצמות ויהיה עליו בשר כדי להעלות ארוכה נוסחא אחרת מצאתי בדברי רבינו שכתוב בה וזה וזה אין לו שיעור היא נוסחא נכונה: