אור ברסלב

כסף משנה על משנה תורה, הלכות קרבן פסח· רבנו יוסף קארו [מרן הבית יוסף]

פרק י · הלכה יא

הלכה י

כשאדם אוכל את הפסח חותך הבשר ואוכל וכו': כתב הראב"ד בחיי ראשי אין איסור גדול מזה וכו'. ומ"ש ותרבא דתותי מתנא, י"ל שלא עלה על דעת שרבינו מתיר לצלותו עם חלב האסור מן התורה אלא גיד הנשה שאין בגידין בנ"ט ושמנו שאין בו איסור אלא שישראל קדושים נהגו בו איסור ובפסח לא נהגו כדי שלא יבא לחתך בו אבר אבל חלב האסור מנקרים אותו ואפילו החוטים והקרומות האסורים משום חלב מסירים אותם אע"פ שאין אסורים אלא מדרבנן כמבואר בפ"ח מהמ"א דייקא נמי דקתני שאין מנקין אותו כשאר הבשר דמשמע שמנקין אותו אלא שאינו כשאר בשר.

ומ"ש והקרומות שאין בהם איסור מיירי דומיא דשאר גידים ועצמות דנקט שאין בהם איסור והראש יושיבנו בית שחיטתו לצד מטה או ינעוץ בחוטמו איזה דבר ויושיב חוטמו לצד מטה ויצא כל דם שבו וקרומות שבראש אינם אלא משום דם ונורא מישאב שייב וכשיפרק עצמות הראש יוציאם ויניחם עם שאר העצמות והגידים. ויש סמך לדברי רבינו מדתניא בפרק [ז' דתוספתא פסחים] נצלה החיצון ולא נצלה הפנימי קולף ואוכל עד שמגיע לנא:

ואם השאיר ממנו וכו'. מקרא מפורש בפ' בהעלותך.

ומ״ש ואינו לוקה על לאו זה שהרי ניתק לעשה וכו'. בפ' כיצד צולין (פסחים דף פ״ד) ופ״ק דתמורה (דף י״ד) ופ' ד' מיתות (סנהדרין דף ס״ג) ופ״ק דמכות אמר הכי ר״י ור' יעקב אמר לא מן השם הוא זה אלא משום דה״ל לאו שאין בו מעשה ואין לוקין עליו ואע״ג דקושטא דמלתא היא דלאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו נקט רבינו טעמא דר״י לאשמועינן רבותא דאפילו אי הוה ביה מעשה הוה מיפטר מאידך טעמא. ופ״א מהלכות אלו גבי מניח אימורים כ' רבינו טעם דהוי לאו שאין בו מעשה:

תוכן העניינים

כסף משנה על משנה תורה, הלכות קרבן פסח

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה