כסף משנה על משנה תורה, הלכות קרבן פסח· רבנו יוסף קארו [מרן הבית יוסף]
פרק ז · הלכה ט
ומ״ש שחטוהו בטהרה ונטמאו רוב הצבור קודם זריקת הדם וכו'. בפרק כיצד צולין (פסחים דף ע״ח:). וקשה שדברי רבינו סותרים זה את זה שבתחלה כתב בד״א שהפסח יאכל בטומאה כשנטמאו הצבור קודם זריקת הדם ואח״כ כתב שחטוהו בטהרה ונטמאו רוב הצבור קודם זריקת הפסח לא יאכל. וי״ל דאהא דת״ר שחטו בטהרה ואח״כ נטמאו הבעלים יזרק הדם בטהרה ואל יאכל בשר בטומאה וכו' אר״י הכא במאי עסקינן בצבור וכו' אי בצבור אמאי אין הבשר נאכל בטומאה גזירה שמא יטמאו הבעלים וכו' ויאמרו אשתקד לא נטמאנו ואכלנו השתא נמי ניכול ולא ידעי דאשתקד כי אזדריק דם בעלים טמאים הוו השתא בעלים טהורים הוו. ודברי רבינו כך הם מתבארים בד״א שהפסח יאכל בטומאה בשנטמאו קודם זריקת הדם אף על פי ששחטוהו בטהרה זה הוא מן הדין אבל משום גזירה אם שחטוהו אם נטמאו בעלים אפילו קודם זריקה לא יאכל:
היו כלי שרת טמאים בשרץ וכו'. בפרק כיצד צולין (פסחים דף ע״ט) פלוגתא דאמוראי ופסק כרב חסדא דרבי יצחק סבר כוותיה: