כסף משנה על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין· רבנו יוסף קארו [מרן הבית יוסף]
פרק יח · הלכה יג
כל אדם שנטמא וכו'. בר״פ השוחט ומעלה (דף ק״ו) תנן הטמא שאכל בין קדש טמא בין קדש טהור חייב. ומה שהתנה שצריך שיהא חייב על ביאת המקדש אפשר שהטעם מדמקיש קדש למקדש כדאיתא בפרק כל הפסולים (זבחים דף ל״ג:).
ומ"ש במזיד הרי זה נתחייב כרת וכו' ואם אכל בשגגה מביא קרבן עולה ויורד. משנה בריש כריתות ומפורש בתורה.
ומ״ש ומנין שאינו מדבר אלא בטומאת הגוף וכו'. בפ' ב״ש (נזיר דף ל״ג:) מייתי לה מקראי אחריני ורבי מייתי לה מהאי קרא ומשמע לרבינו דמהאי קרא משתמע טפי:
והיכן הזהיר על עון זה ביולדת וכו'. בפרק כל הפסולין (זבחים דף ל״ג:) ובפרק אלו הן הלוקין (מכות דף י״ד) אמר ר״ל הכי ואע״ג דר״י פליג ויליף לה מקרא אחרינא כתב רבינו כר״ל משום דתניא כוותיה: