כסף משנה על משנה תורה, הלכות עדות· רבנו יוסף קארו [מרן הבית יוסף]
פרק יט · הלכה ג
אין עדי השטר נעשים זוממין וכו'. זה דעת הרי"ף בב"ק פ' מרובה והביא ראיה מהא דת"ר (סנהדרין ל"ה) שטר שזמנו כתוב באחד בניסן בשמטה ובאו עדים ואמרו היאך אתם מעידים על השטר הזה והלא באותו היום עמנו הייתם במקום פלוני השטר כשר והעדים כשרים חיישינן שמא איחרו וכתבוהו. ולי נראה עוד ראיה מדתניא בגט פשוט (דף קע"א) וכתבו רבינו פכ"ג מהלכות מלוה ולוה שטר שזמנו כתוב בשבת או בעשרה בתשרי שטר מאוחר הוא וכשר הרי שלהכשיר השטר אומרים שהוא מאוחר וממילא מתכשרי עדים:
אמרו בזמנו כתבנוהו וכו'. כתבתי בסמוך שדעתו כדעת הרי"ף והוא ז"ל כתב כן שם.
ומ״ש הרי נפסלו למפרע. הוא פלוגתא דאביי ורבא בב״ק פ' מרובה (בבא קמא דף ע״ב:) ובסנהדרין פרק זה בורר (סנהדרין דף כ״ז) ואביי סבר למפרע הוא נפסל וזו אחת משמועות יע״ל קג״ם דהלכתא בהו כאביי וכבר כתבתי זה בפ״י מהלכות אלו.
ומ"ש ואפשר שביום זה שהעידו בב"ד וכו' והם שקרו ואמרו בזמנו כתבנו כלומר ולא מפסדינן להני שטרי דאינשי דאיכתבו מקמי הכי מספיקא: