כסף משנה על משנה תורה, הלכות עבדים· רבנו יוסף קארו [מרן הבית יוסף]
פרק ב · הלכה יב
אדון שמת אם הניח בן זכר וכו'. ברייתא שם (דף י"ז ע"ב) עבד עברי עובד את הבן ואינו עובד את הבת ובברייתא אחרת אמרו דאינו עובד את האח וכתב רבי לוי בן גרשון בפרשת משפטים שיתבאר מזה שאין האדון שליט למכור עבדו או לתתו לאחר:
והנמכר לגר צדק או לעכו״ם וכו'. דין העכו״ם מפורש באותה ברייתא הנמכר לעכו״ם אינו עובד לא [את] הבן ולא את הבת ודין הגר צדק מפורש במציעא פרק איזהו נשך (בבא מציעא דף ע״א) גר קונה עבד עברי ודינו כעכו״ם שאינו עובד לא את הבן ולא את הבת ולפי זה לא שנא אם הבן הורתו ולידתו שלא בקדושה או בקדושה ואפשר דהיינו טעמא שכיון שלא מצינו שיוכל לימכר לגר צדק אלא מדכתיב ונמכר לגר תושב הנמכר לגר הרי דינו כעכו״ם כשם שהעכו״ם אינו עובד לבנו כן אינו עובד לבן הגר ותפס רבינו גר צדק וכ״ש לגר תושב ותפס עכו״ם לומר שבענין זה שוה הוא לעכו״ם ואפשר עוד שהגר תושב בכלל עכו״ם הוא אבל קשה שהיה לנו להשוותו ג״כ לגאולת קרובים וללוה וגואל וגואל לחצאין ואפשר דהתם היינו טעמא כדי שלא יטמע בין העכו״ם מה שאין כן בגר צדק והא דאינו עובד את הבן לאו משום שלא יטמע הוא אלא גזירה היא דהא נרצע אינו עובד את הבן אע״ג שלא שייך ביה שמא יטמע הילכך יש לנו לומר שהוקשו לענין זה:
מצוה לומר לו צא בשעת יציאתו וכו': אפי' חלה והוציא עליו רבו הוצאות וכו':