כסף משנה על משנה תורה, הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם· רבנו יוסף קארו [מרן הבית יוסף]
פרק ה · הלכה ט
אין ב"ד של חוצה לארץ וכו'. ר"פ החובל שם אמרינן דכי עבדינן שליחותייהו דדייני א"י במילתא דשכיח ואית ביה חסרון כיס אבל מידי דלא שכיח אי נמי לית ביה חסרון כיס לא עבדינן שליחותייהו אע"ג דבסוף גיטין שם אההוא עובדא דאשכחיה אביי לרב יוסף דהוה מעשה אגיטי אמרינן דכי עבדינן שליחותייהו במידי דשכיח ולא מדכר התם חסרון כיס יש לומר דדיני גיטין משום עיגונא עדיפא מהיכא דאיכא חסרון כיס דהכי נמי תירץ הר"ן דהיינו טעמא דמקבלים גרים בזמן הזה אע"ג דלא שכיח דלהכניס אדם תחת כנפי השכינה עדיף מממונא דשכיח ורב יוסף לפי מה שהקשה לו אביי השיבו כי עבדינן שליחותייהו במילתא דשכיח אבל מילתא דלא שכיח לא אבל אה"נ דבעינן נמי אית בה חסרון כיס וכתבו התוס' דאע"ג דהשתא ליכא ב"ד מומחין בא"י מ"מ שליחותייהו דקמאי עבדינן:
וכן כל הקנסות וכו'. דגרסינן בבא קמא פ' המניח (בבא קמא דף כ״ז ע״ב) שלח ליה רב חסדא לרב נחמן הרי אמרו לרכובה פירוש הכאה בארכובה ג' ולבעיטה ה' וכו' שלח ליה חסדא חסדא קנסא קא מגבית בבבל ומייתי לה נמי בר״פ החובל (בבא קמא פ״ד:) ואמרי' תו בר״פ החובל בקנסא לא עבדינן שליחותייהו:
וכל המשלם חצי נזק וכו'. זה פשוט דכיון דאסיקנא בסוף פרק קמא דב״ק (דף ט״ו:) ובסוף אלו נערות (כתובות דף מ״א) דפלגא נזקא קנסא בר מח״נ צרורות דהוי ממונא וקי״ל דאין דיני קנסות בחו״ל ממילא קי״ל דכל ח״נ אין גובין בחו״ל בר מח״נ צרורות: