כסף משנה על משנה תורה, הלכות מעשרות· רבנו יוסף קארו [מרן הבית יוסף]
פרק א · הלכה ב
מעשר ראשון מותר באכילה לישראל. בפ' יש מותרות (יבמות דף פ״ה:) תנן בת ישראל מאורסת ללוי וכו' לא תאכל במעשר ופריך בגמרא ותהא זרה זרה מי לא אכלה במעשר אמר רב נחמן אמר שמואל הא מני ר״מ היא דאמר מע״ר אסור לזרים דתניא תרומה לכהן ומע״ר ללוי דר״מ ר' אלעזר בן עזריה אומר נותנו אף לכהן ולכאורה הוה משמע דהלכה כר״מ דסתם לן תנא כוותיה ועוד דאפילו ר״א בן עזריה לא קאמר דמותר לזרים אלא דמדחזינן דמקשה גמרא בפשיטות ותהא זרה זרה מי לא אכלה במעשר משמע דמילתא דפשיטא היא ופירש״י דטעמא משום דכל זר לא יאכל קדש כתיב ומעשר ראשון לאו קדש איקרי ואכתי איכא למיבעי האי פשיטותא כמאן לא כר״מ ולא כר״א בן עזריה וי״ל דאמרינן בגמ' מ״ט דר״מ דכתיב כי את מעשר בני ישראל אשר ירימו לה' תרומה מה תרומה אסורה לזרים אף מעשר אסור לזרים ורבנן מה תרומה טובלת אף מעשר טובלת וכדתניא רבי יוסי אומר וכו' הרי דרבנן פליגי אר״מ ונקטינן כוותייהו.
ומ"ש ומותר לאכלו בטומאה וכו' בפרק יש מותרות יליף לה מקרא.
ומ"ש שמעשר ראשון חולין וכו': לפיכך בת לוי שנשבית וכו' עד אסורה במעשר. בפרק האשה רבה עלה צ"א: