כסף משנה על משנה תורה, הלכות מלכים ומלחמות· רבנו יוסף קארו [מרן הבית יוסף]
פרק ט · הלכה ג
בן נח שברך וכו'. בפ' ד' מיתות (סנהדרין דף נ״ו) ת״ר איש מה ת״ל איש לרבות את העכו״ם וכו' והא מהכא נפקא מהתם נפקא ויצו ה' אלהים על האדם זו ברכת השם א״ר יצחק נפחא לא נצרכה אלא לרבות הכינויין ואליבא דר״מ דתניא וכו' יכול לא יהא חייב אלא על שם המיוחד בלבד מנין לרבות כל הכינויין ת״ל איש כי יקלל אלהיו מ״מ דברי ר״מ וחכ״א על שם המיוחד במיתה ועל הכינויים באזהרה ופליגא דר' מיאשא דאמר רבי מיאשא בן נח שברך את השם בכינוי לרבנן חייב. ופירש״י ואליבא דר״מ מתוקמא דמחייב ישראל על הכינויין מהאי קרא ואתי איש איש להשוות עכו״ם וישראלים בכך. ופליגא דרבי מיאשא הא דאמר ר' יצחק נפחא לרבות את הכינויין ואליבא דר״מ דמשמע הא לרבנן פטור בן נח על הכינויין פליגא דר' מיאשא דאיהו סבר אע״ג דאמרי רבנן על הכינויין באזהרה בישראל מיהו עכו״ם חייב מיתה. ופסק רבינו כר' מיאשא לגבי ר' יצחק נפחא וצ״ע למה: