כסף משנה על משנה תורה, הלכות מטמאי משכב ומושב· רבנו יוסף קארו [מרן הבית יוסף]
פרק א · הלכה יב
זובו של זב מאבות הטומאות וכו' ומטמא במגע ובמשא. פ״ק דכלים ובפרק דם הנדה (נדה דף נ״ד ע״ב) יליף לה מקרא.
ומ״ש בכל שהוא. משנה ר״פ יוצא דופן (נדה דף מ'):
ראיה ראשונה של זב וכו'. בריש זבים וכב"ה.
ומ״ש בין מאיש קטן. בפרק בנות כותים (נדה דף ל״ב ע״ב) בעיא דאיפשיטא והיינו למגע אבל למשא לא מטמא אלא בשתי ראיות דאז מקרי זב אבל בראיה אחת לא מיקרי זב כמו שלמדו שם מהכתובים.
ועל מ"ש רבינו בין מאיש גדול בין מאיש קטן, כתב הראב"ד א"א אין לשונו מיושר. טעמו לומר שעל מ"ש והרי היא כש"ז לא יצדק לומר בין מאיש קטן אבל טומאת ראיה ראשונה של זב בקטן אינו אלא מטעם שהיא תחלת זוב והכתוב הקיש בזב קטן לגדול כמו שמפורש בפרק בנות כותים עלה ל"ד ורבינו גם כן לכך נתכוון.
ומ"ש וכן המשכבות והמושבות וכו'. בסוף נדה (עב:) ובתוספתא דזבים פרק קמא וכבית הלל:
ראה אחת מרובה כשתים וכו'. בתוספתא דזבים וכב"ה: