כסף משנה על משנה תורה, הלכות מחוסרי כפרה· רבנו יוסף קארו [מרן הבית יוסף]
פרק ג · הלכה ז
הטומטום והאנדרוגינוס וכו'. גם זה שם.
ומ"ש היה מונה שבעה ימים נקיים ללובן וכו'. שם בתוספתא פ"ג והטעם דאם היה מונה לאודם ורואה לובן אינו סותר ממ"נ דאי הוי אשה שפיר מונה דאין לובן מטמא בה ולא שייך לומר שיסתור ואם איש הוא הרי הוא בכלל השבעה נטהר שאינו אלא קרי בעלמא וכן איפכא. ומ"מ אם ראה ב' או ג' כבר נתבאר שהם ספק והולכים להחמיר וצריכים ז' נקיים מחדש לא מדין סתירה אלא שמא זה שראה עתה הוא המטמא אותו לא הראשון: