כסף משנה על משנה תורה, הלכות מחוסרי כפרה· רבנו יוסף קארו [מרן הבית יוסף]
פרק א · הלכה י
האשה שיש עליה ספק חמש לידות וכו' עד והשאר עליה חובה. משנה בפ"ק דכריתות (דף ח').
ומ״ש וכן הדין בזב. כתב הראב״ד היו עליה ה' לידות ודאות וכו' א״א הא דלא כהלכתא וכו'. ואני איני יודע אנה שנויה משנה אחרונה שהרי שנינו בסוף פ״ק דכריתות האשה שיש עליה ה' זיבות מביאה קרבן אחד ואוכלת בזבחים ואין השאר עליה חובה ה' לידות ודאות וה' זיבות ודאות מביאה קרבן אחד ואוכלת בזבחים והשאר עליה חובה מעשה שעמדו קינים בירושלים בדינרי זהב אמר רשב״ג המעון הזה לא אלין הלילה עד שיעמדו בדינרין בסוף נכנס לב״ד ולימד האשה שיש עליה ה' לידות ודאות ה' זיבות ודאות מביאה קרבן אחד ואוכלת בזבחים ואין השאר עליה חובה ועמדו קינים בו ביום ברבעתים. ופירש״י נכנס לב״ד ולימד אע״פ שהיקל על ד״ת עת לעשות לה' הוא שאלמלא לא ימצאו יחדלו מלהביא אפילו אחד ויאכלו קדשים בטומאת הגוף עכ״ל. והרי אין כאן משנה אחרונה שאף רשב״ג סובר שהשאר עליה חובה ומה שאמר ואין השאר עליה חובה הוראת שעה היתה כדי שלא יחדלו מלהביא כלל. ואולי הראב״ד היה מפרש שרשב״ג לא להוראת שעה בלבד אמרה אלא לדורות קבעה כדי שאם לעת״ל יתייקרו לא יבואו להמנע מלהביא כלל ולזה קורא משנה אחרונה ויש רשות ביד ב״ד לעקור דבר מה״ת בשב ואל תעשה כדאמרינן בפ' האשה רבה (יבמות דף צ'). ומ״ש ואולי יש הפרש בין משהה קרבנותיה מזידה למשהה אנוסה כלומר שאע״פ שרשב״ג תיקן לדורות לא תיקן אלא למשהה אנוסה לא למשהה מזידה. ואין לומר שהראב״ד מפרש דרשב״ג פליג את״ק וסבר דמדינא אף ביש עליה חמש לידות ודאות מביאה קרבן אחד ואוכלת בזבחים ואין השאר עליה חובה והכי דייק לישנא דנכנס לב״ד ולימד דמשמע שלימד להם דין חדש הפך ת״ק והודו לו ב״ד מאחר שהניחוהו לעשות מעשה ולפ״ז א״ש לישנא דמשנה אחרונה. דא״כ הדינין שיבואו בסמוך והם שנויים בברייתא [כולהו דלא כהלכתא] ומיהו אפשר דסבר הראב״ד דהנהו ברייתות אליבא דמשנה ראשונה. ומ״מ איני יודע לפי דרכו מה תיקן למה שלא כתב רבינו ההיא דמשנה אחרונה שאין השאר עליה חובה.
ומ"ש וכן הדין בזב: היו עליה ה' לידות ודאות וה' לידות ספק וכו'. ברייתא שם: