כסף משנה על משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות· רבנו יוסף קארו [מרן הבית יוסף]
פרק טו · הלכה כד
כשמשערין בכל האיסורים וכו'. בפ' גיד הנשה (חולין דף צ״ז:) א״ר חנינא כשהם משערין משערים ברוטב ובקיפה ובחתיכות ובקדרה א״ד בקדרה עצמה וא״ד במאי דבלעה קדרה ופסק רבינו כלישנא בתרא וכתב הרשב״א פי' במאי דבלעה קדרה ועומד בדופני הקדרה ומשערים זה באומד יפה ורואין אותו כאילו הוא בעין אבל מה שנצטמק ונתמעט כלומר מה שכלה ואבד מחמת האור אין מצטרפין לחשבון שזה כלה לגמרי ורש״י כתב שעיקר הדבר כמו שהוא לפנינו משערינן ליה ולא משערינן במאי דבלעה קדרה מן ההיתר לפי שאף מן האיסור נבלע ונתמעט (מכמות שהיה) וכדאמרי' לקמן אטו דהיתרא בלע דאיסורא לא בלע והעתיק דבריו הרא״ש וכ״נ שהוא דעת הרי״ף שהשמיט שתי לשונות אלו והטור כתב בשם הרשב״א דמין במינו דמדאורייתא בטל ברוב וחכמים הצריכו ס' תולין להקל אבל מין בשאינו מינו דכזית בכדי אכילת פרס הוי דאורייתא לכ״ע ואפי' פחות מכדי אכילת פרס עד ס' איכא למ״ד דהוי דאורייתא אין משערין אלא כמו שבא לפנינו: