כסף משנה על משנה תורה, הלכות כלים· רבנו יוסף קארו [מרן הבית יוסף]
פרק יז
הלכה ב
(א-ב) כל ידות הכלים וכו': לפיכך האבן היוצאת וכו' עד שיעורו ככירה. פרק חמישי:
הלכה ג
מוסף התנור וכו' עד ושל צבעים טהור. שם:
הלכה ד
עטרת הכירה וכו' עד ואפילו על שלש אבנים טמאה. גם זה שם:
הלכה ה
בית הפך וכו' גם זה שם וכר״מ ואע״ג דרבי שמעון פליג עליה פסק כר״מ משום דבפרק במה טומנין (שבת דף מ״ח ע״ב) אמרינן מאן תנא כל המחובר לו הרי הוא כמוהו ר״מ דתנן בית הפך ובית התבלין וכו' ועוד דר״מ מחמיר.
ומ"ש לפי שאינם חיבור לה אלא מדברי סופרים וכו'. בפרק במה טומנין כן כתב רבינו שמשון וצריך עיון:
הלכה ו
חצר הכירה וכו'. פ"ז.
ומ"ש לפי שאינה חיבור לה אלא מדבריהן. נלמד ממה שכתבתי בסמוך דאיתא בפרק במה טומנין. וכתב הראב"ד אבל אם נטמאת אחת מהן מאוירה אין חבירתה טמאה וכו' א"א לי נראה מ"ש אינו מיטמא באויר וכו'. טעמו משום דמסיים בה במתניתין כיצד משערין אותה רבי ישמעאל אומר נותן את השפוד וכו' ופירש ר"ש משום דכירה גבוה וכו' וגם רבינו פירש שם להיות חצר הכירה נגד פי הכירה אמר איך נדע מה מהאויר וכו'. ומשיג הראב"ד על רבינו שהשמיט השערה זו דרבי ישמעאל דמדסתם לה סתומי משמע שכל שלא נכנס השרץ תוך כתלי החצר לא נטמא החצר ואפשר לומר שרבינו בכאן סובר דרבי ישמעאל לא לפרש דברי ת"ק בא אלא לחלוק ופסק כת"ק:
היתה חצר הכירה מופרשת וכו'. בפ"ז:
הלכה ז
ניטל אחד מהם וכו'. שם וכרבי מאיר לגבי רבי שמעון:
עשה לה שני הפטפוטים וכו'. גם זה שם וכר"מ דמחמיר לגבי ר"ש.
ומ"ש ואין מדקדקים בכל השיעורים האלו וכו':