כסף משנה על משנה תורה, הלכות כלי המקדש והעובדין בו· רבנו יוסף קארו [מרן הבית יוסף]
פרק ט · הלכה ז
ומ״ש וכותב בתחלה למעלה מראובן אברהם יצחק ויעקב וכותב למטה מבנימין שבטי יה. בס״פ בא לו (יומא דף ע״ג) כיצד נעשית רבי יוחנן אמר בולטות ר״ל אמר מצטרפות והא לא כתיב בהו צד״י א״ר שמואל בר יצחק אברהם יצחק ויעקב כתיב שם והא לא כתיב טי״ת א״ר אחא בר יעקב שבטי ישורון כתיב שם ופירש״י והא לא כתיב בכל השבטים ואם צריך לה כגון והצל תציל מהיכא באה ובירושלמי ס״פ בא לו אית תנויי תני הקול היה שומע אית תנויי תני הכתב היה בולט מ״ד הכתב [היה] בולט והא לית חי״ת בשבטים ולא צד״י ולא קו״ף אברהם יצחק ויעקב כתוב עליהם והא לית טי״ת בשבטים כל אלה שבטי ישראל היה חקוק עליהם ויש לתמוה למה שינה רבינו לכתוב שהיה כתוב למטה שבטי יה ונראה שהוא מפרש דעליהם דקאמר הוי כמו ועליו מטה מנשה דהוי פירושו סמוך לו ומשמע ליה דלמטה כתוב כן ולא למעלה דלא לשתמע דקאי אאברהם יצחק ויעקב דכתיבי לעיל ואכתי איכא למידק למה השמיט רבינו כל אלה וי״ל משום דלא כתיב בגמ' דידן ואם תאמר למה כתב יה במקום ישראל דירושלמי או ישורון דגמרא דידן וי״ל דכיון דבחד גמרא כתיב הכי ובאידך גמרא כתיב הכי משמע דישראל וישורון לאו דוקא דלא אתו למימר אלא דכתיב טי״ת וכיון שכן עדיף לן למימר דהוה כתיב שבטי יה דכתיב ביה עדות לישראל דדמי למאי דכתיב בחשן לזכרון (להם) לפני ה':