כסף משנה על משנה תורה, הלכות כלי המקדש והעובדין בו· רבנו יוסף קארו [מרן הבית יוסף]
פרק ט · הלכה ג
המעיל כולו תכלת. מבואר בפסוק.
ומ״ש וחוטיו כפולים י״ב. בפרק בא לו (יומא דף עא:) יליף לה מקרא.
ומ"ש ופיו ארוג בתחלת אריגתו. היינו מדכתיב בפרשת תצוה במעיל והיה פי ראשו בתוכו שפה יהיה לפיו סביב מעשה אורג ופירש"י פתיחת בית הצואר בתוכו כתרגומו כפיל לגויה כפול להיות לו לשפה כפול בו והוא מעשה אורג ולא במחט.
ומ"ש ואין לו בית יד כתב הראב"ד א"א זו מנין לו עכ"ל. והנה הרמב"ן בפירוש התורה כתב כדברי רבינו ואפשר דבאי זו ברייתא מצאו כן.
ומ"ש אלא נחלק לשתי כנפים כתב הראב"ד וגם זו מנין לו עכ"ל. וגם בזה פירש הרמב"ן כדברי רבינו:
והקורע פי המעיל לוקה וכו'. וה״ה לכל בגדי כהונה וכו'. בפרק בא לו (יומא דף ע״ב).
ומ"ש דרך השחתה. פשוט הוא ונלמד ממה שנתבאר בפרק א' מהלכות בית הבחירה (פ"א דין י"ז) גבי נותץ אבן אחת מהמזבח: