אור ברסלב

כסף משנה על משנה תורה, הלכות כלי המקדש והעובדין בו· רבנו יוסף קארו [מרן הבית יוסף]

פרק ד · הלכה ז

הלכה ו

ומ״ש וכן כהן שהיה לו קרבן הרי זה בא למקדש ומקריבו בכל יום שירצה וכו' והעור של קרבנו ואכילתו שלו. כך היא הגירסא הנכונה בדברי רבינו והיא גירסת סמ״ג והדין בס״פ הגוזל עצים (בבא קמא דף ק״ט:) תנו רבנן מניין לכהן שבא ומקריב קרבנותיו בכל עת ובכל שעה שירצה ת״ל ובא בכל אות נפשו ושרת ומניין שעבודתה ועורה שלו ת״ל ואיש את קדשיו לו יהיו ופירש״י עבודתה שכר עבודתה דהיינו בשרה. וכתב הראב״ד ועור הקרבן ועבודתו לאותו הכהן בלבד שנתן לו א״א לא כי אלא אכילתו ועורו של בעליו עכ״ל. ופשטא דגמרא כדברי הראב״ד דקאמר גבי היה זקן או חולה נותנה לכל כהן שירצה אי דמצי עביד עבודה עבודתה ועורה נמי תיהוי דידיה משמע תיהוי דידיה דבעל הקרבן קאמר הרי דכי משוי שליח עבודתה ועורה של בעל הקרבן אבל רבינו מפרש דכי קאמר תיהוי דידיה לאו אבעליו קאי אלא אכל כהן שירצה דקתני קאי דהיינו שליח.

ומ״ש ואפילו חטאתו מקריב ומכפר ע״י עצמו. בפרק אלו מנחות (מנחות דף ע״ד) יליף לה מקרא:

תוכן העניינים

כסף משנה על משנה תורה, הלכות כלי המקדש והעובדין בו

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה