כסף משנה על משנה תורה, הלכות טומאת מת· רבנו יוסף קארו [מרן הבית יוסף]
פרק כ · הלכה ב
ומה שכתב אבל הבלועים מצילים וכו' עד את הטומאה וכו'. בפרק בהמה המקשה (חולין דף ע״א) על מימרא דרבא למדו מן הכתוב דטומאה בלועה אינה מטמאה.
ומה שכתב כיצד כלב שאכל בשר המת וכו'. תוספתא דאהלות פרק י"ב ובמשנה בפרק ח' דכלים תרנגול שבלע את השרץ ונפל לאויר התנור טהור.
ומ"ש בלע טבעת וכו'. בסוף מקואות בלע טבעת טהורה נכנס לאהל המת הזה ושנה וטבל והקיאה הרי היא כמות שהיתה וכך הם פי' דברי רבינו אע"פ שהם סתומים:
וכן כל הבלועים וכו'. תוספתא באהלות פי״ב וכן מתבאר בפרק העור והרוטב (חולין דף קכ״א ע״ב) גבי שחט בה שנים או רוב שנים ועדיין היא מפרכסת דבעי רבי זירא מהו שתציל על הבלועים שבתוכה:
ואם מתו ובשר המת בתוך מעיהם. שם ופי"א דאהלות.
ומה שכתב או הכלים. כך צריך לגרוס ולא כספרים דגרסי או בכלים: