אור ברסלב

כסף משנה על משנה תורה, הלכות טומאת מת· רבנו יוסף קארו [מרן הבית יוסף]

פרק יא · הלכה ט

הלכה ח

מדור עכו"ם שהיה בו עבד או אשה וכו'. משנה שם.

ומ"ש או קטן בן ט' שנה. בתוספתא ואיני יודע למה הצריך שיהא בן ט' שנים ואפשר שהטעם שמאחר שפחות מכאן אין ביאתו ביאה אינו יודע לשמור מביאה דוגמא לדבר מה שאמרו לענין יחוד קטנה היודעת טעם ביאה ומאחר שאינו יודע לשמור מביאה ה"ה דאינו יודע לשמור אם קברו שם נפל:

ואת מה הן בודקין וכו'. כך היא הגירסא הנכונה והדין משנה שם.

ועל מ״ש מדור העכו״ם שחרב. כתב הראב״ד מדור העכו״ם שחרב הרי הוא בטומאתו עד שיבדק א״א במשנה שנינו רשב״ג אומר עיר של עכו״ם שחרבה אין בה משום מדור העכו״ם ואין עליו מחלוקת ואולי יש הפרש בין עיר שחרבה למדור שחרב עכ״ל. ואיני יודע איך נתפייס הראב״ד בזה שעדיין יקשה על רבינו למה השמיט דין עיר עכו״ם שחרבה וגם מהיכן הוציא לחלק בין עיר עכו״ם שחרבה למדור העכו״ם שחרב ועוד היאך אפשר לטמא במדור ולטהר בעיר והרי בכלל העיר מדור ואיך יטהר ולכן נראה לי שרבינו סובר שמאחר שדין עיר שנויה בשם רשב״ג משמע דרבנן פליגי עליה והלכתא כוותייהו וכ״פ בפי' המשנה שאין הלכה כרשב״ג וכתב רבינו שם שטעם רשב״ג מפני שהב״ח יחפרו בה תמיד ומוציאין מה שיש שם ולפ״ז הדבר ברור דרבנן פליגי עליה ממה שנתבאר בספ״ט בור שמטילין לתוכו נפלים המאהיל עליו טמא דין תורה אע״פ שחולדה וברדלס מצוי שם מפני שכך היא לשון התוספתא ומשמע לרבינו שהם דברי חכמים שחלקו על רשב״ג ואע״ג דרשב״ג נקט עיר וחכמים נקטו מדור הכל אחד דמדור היינו עיר א״נ דמדור הוא בית אחד ושינתה התוספתא ורבינו לכתוב מדור במקום עיר לרבותא דאפילו מדור אחד טמא כ״ש עיר שיש בה מדורות הרבה. וא״ת אפילו תימא דפליגי רבנן עליה הא קי״ל כ״מ ששנה רשב״ג במשנתנו הלכה כמותו י״ל דשאני הכא דגמרא בפ״ק דפסחים (דף ט') ובפרק כל הצלמים (עבודה זרה דף מ״ב) ובפרק כל היד (נדה דף ט״ו) אמרו בחד תירוצא דלא כרשב״ג ואי הוה סבר גמרא דהלכה כוותיה לא הוה אמר תירוצא סתם דלא כהלכתא כך נ״ל לדחוק לדעת רבינו:

תוכן העניינים

כסף משנה על משנה תורה, הלכות טומאת מת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה