כסף משנה על משנה תורה, הלכות טומאת מת· רבנו יוסף קארו [מרן הבית יוסף]
פרק ב · הלכה ז
ובין אבר מן החי ובין אבר מן המת אין להם שיעור. בפרק קמא דאהלות (משנה ז') האיברים אין להם שיעור:
אמרו חכמים רמ"ח איברים יש באיש וכו'. שם.
ומ״ש ובאשה רנ״א. בס״פ מומין אלו (בכורות דף מ״ה) אמרינן שתלמידי ר' ישמעאל בדקו ומצאו באשה רנ״ב ואמר להם באשה יש ארבע איברים יתירים ב' צירים וב' דלתות ואמרינן בתר הכי ר״א אומר כשם שצירים לבית כך צירים לאשה ר' יהושע אומר כשם שדלתות לבית כך דלתות לאשה וכו' ר״ע אומר כשם שמפתח לבית כך מפתח לאשה וכו' ולר״ע קשיא דתלמידי רבי ישמעאל דילמא איידי דזוטרא איתמוחי מתמח ומדמקשה לר״ע ולא מקשה לר״א ורבי יהושע משמע דס״ל דר״א ורבי יהושע מר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי ולדברי שניהם רנ״ב איברים הוו באשה וכדר' ישמעאל ור״ע מוסיף עוד מפתח והו״ל רנ״ג איברים באשה ולפיכך יש לתמוה על רבינו שכתב שאינם אלא רנ״א דהוי דלא כמאן ואפשר לומר שסובר רבינו דר״א ורבי יהושע פליגי ור״ע מוסיף אחד מינייהו ה״ל רנ״א באשה ופסק כמותו והא דלא מקשה גמרא מתלמידי ר' ישמעאל על ר״א ורבי יהושע אין הכרע דאיכא למימר דמשמע להו דתרי מינייהו ליכא למר צירים ולמר דלתות אי נמי איתנהו אלא דלא חשיבי איברים אבל דר״ע שלא הוזכר כלל קשיא.
ומה שכתב כל אבר מהם שפירש וכו' מטמא במגע ובמשא ובאהל. בפ"ק דאהלות (משנה ח').
ומ"ש שפירש כברייתו. הוא ממ"ש לעיל שצריך שיהיה שלם כברייתו בשר וגידים ועצמות.
ומ״ש חוץ מג' איברים יתרים שבאשה שאינן מטמאים באהל. בס״פ מומין אלו (בכורות דף מ״ה) האיברים יתירים שבאשה אמר רבא וכולם אין מטמאין באהל שנאמר זאת התורה אדם כי ימות באהל דבר השוה לכל אדם:
וכן אצבע יתירה וכו' עד תרומה וקדשים. שם ופרק בא סימן (נדה דף מ״ט ע״ב):