אור ברסלב

כסף משנה על משנה תורה, הלכות חגיגה· רבנו יוסף קארו [מרן הבית יוסף]

פרק ג

פרק ב

הלכה א

מצות עשה להקהיל כל ישראל וכו'. מפורש בתורה פרשת וילך ואיתא בפ"ק דחגיגה (דף ג') טף למה:

הלכה ב

כל הפטור מן הראייה פטור ממצות הקהל וכו'. שם:

הלכה ג

אימתי היו קורין במוצאי וכו' עד בלשון הקדש. משנה בפרק אלו נאמרים (סוטה דף מ״א):

הלכה ד

ומה שכתב תוקעים בחצוצרות. בתוספתא דסוטה פרק שביעי:

הלכה ה

הקריאה והברכות בלשון הקדש וכו'. בפ' אלו נאמרים (סוטה דף ל״ב) תנן דפרשת המלך נאמרה בלשון הקדש.

ומה שכתב שגם הברכות נאמרים בלה"ק וכו': אע"פ שיש שם לועזות וכו':

הלכה ז

יום הקהל שחל להיות בשבת וכו'. משנה [וגמרא] בפ"ק דמגילה (דף ה').

ומ"ש מפני תקיעת חצוצרות וכו'. [ירו' פ"ק דמגילה]:

כתב הראב"ד שאינן דוחין את השבת א"א ואפילו יום טוב אינו דוחה וכו'. וי"ל דההיא דירושלמי אינה עניין לדרבינו שבירושלמי (שם) באו ליתן טעם למה אין עושים יום הקהל ביו"ט עצמו ונתנו טעם מפני הבימה שא"א לעשותה ביו"ט וגם מעי"ט א"א לעשותה שלא לדחוק העזרה ורבינו בא ליתן טעם למה כשחל מוצאי יו"ט הראשון בשבת למה מאחרין אותו עד לאחר השבת שמפני דוחק העזרה לא ה"ל לדחותו שני ימים ונתן טעם מיוחד לזה מפני התקיעות והתחינות שאינם דוחים את השבת אבל אילו היו עושים אותו ביו"ט לא היו נאסרים התקיעות והתחינות מפני שהם דברים מיוחדים לעשות בו ביום דבחג הסוכות אמר רחמנא ואפילו ביו"ט. ועי"ל דהכי איתא בירושלמי ובהקהל רבי בא אמר מפני התקיעה ר' יצחק אמר מפני הבימה ויעשו אותם מאתמול שלא לדחוק את העזרה. ומעתה יש לתמוה על הראב"ד היאך משיג על רבינו מהירושלמי מאחר שדברי רבינו ג"כ הם בירושלמי לדעת אחד מהאמוראים ולא עוד אלא שאפשר שר' יצחק לא לחלוק על ר' בא אתא אלא להוסיף ולומר שעוד יש טעם אחר בדבר:

סליקו הלכות חגיגה בס"ד

סוף הספר

תוכן העניינים

כסף משנה על משנה תורה, הלכות חגיגה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה