כסף משנה על משנה תורה, הלכות דעות· רבנו יוסף קארו [מרן הבית יוסף]
פרק ה · הלכה יג
משא ומתן של ת"ח באמונה. בסוף יומא (דף פ"ו):
מדקדק על עצמו בחשבון וכו' ונותן דמי המקח לאלתר. סוף יומא (שם) היכי דמי חילול השם כגון דשקילנא בישרא ולא יהיבנא דמי לאלתר:
ואינו נעשה לא ערב וכו' ולא יבא בהרשאה. דאמרינן פ' שבועת העדות (שבועות דף ל״א) ואשר לא טוב עשה זה הבא בהרשאה. וכבר נתבאר בפ״ג מהלכות שלוחין אימתי שפיר דמי למיתי בהרשאה:
מחייב עצמו בדברי מקח וממכר וכו'. מצאתי כתוב שיש נוסחא אחרת שכתוב בה אינו מחייב עצמו והיא יותר נכונה:
ולא ירד לתוך אומנות חבירו. דאמרינן בסוף הנשרפין (סנהדרין פ"א) דהא דאמר יחזקאל ואת אשת רעהו לא טמא היינו שלא ירד לתוך אומנות חבירו:
כללו של דבר יהיה מן הנרדפים וכו'. [בסוף החובל (בבא קמא צ"ג):
מן הנעלבים וכו']. ברייתא בפרק שני דיומא (דף כ') ופרק השולח (גיטין ל"ו):