אור ברסלב

כסף משנה על משנה תורה, הלכות גזילה ואבידה· רבנו יוסף קארו [מרן הבית יוסף]

פרק יא · הלכה יד

הלכה יג

ומ״ש וכן אם מצא בהמה והכישה חייב להטפל בה ולהחזירה. מימרא דרב וכו'. ומפרש טעמא בפרק הספינה (בבא בתרא דף פ״ח) משום דאנקטה נגרי ברייתא ופיר״ש כלומר דרגילה לברוח ולילך מרחוק (ומש״ה) נתחייב בה. ולפ״ז דוקא בהמה דשייך בה ה״ט הוי דינא הכי אבל בכלים דלא שייך בהו ה״ט אע״פ שהתחיל יכול להניחם. ונמוקי יוסף כתב וז״ל הכישה נתחייב בה להחזירה הואיל והתחיל נתחייב בהשבה גמורה כך פירש״י ז״ל ולפ״ז ה״ה לכלים וכך הם דברי הרמב״ם בהלכות גזילה והרנב״ר תמה דלא משמע כן פרק הספינה דהתם קאמר טעמא משום דאנקטינהו נגרי ברייתא עכ״ל. ומלשון רבינו שכתב וכן אם מצא בהמה והכישה משמע דדוקא בבהמה הוא דהוי דינא הכי ולא בכלים אע״ג דבמצא כלים בשדה קאמר דחייב להחזירם אפילו בעיר התם שאני דכיון דדרכו להחזיר בשדה נתחייב בהם אבל בשמצאם במקום שאין דרכו להחזיר יכול להניחם אבל מדיהיב טעמא שהרי התחיל במצוה משמע דה״ה לכלים דה״ט שייך בהו ומשמע שעל זה תמה הרנב״ר ואמר דבפרק הספינה לא משמע כן וכו' ובפרק הכונס אמר הכי רבא בהדיא. ונראה לי דבבהמה דוקא קאמר רבינו והתחיל במצוה דקאמר ה״פ התחיל במצות השבה ואם לא יגמרנה הרי נמשך היזק לבעל אבידה דאנקטינהו נגרי ברייתא. ויש הוכחה לזה מדכתב אחר כך לעולם הוא חייב להטפל בה עד שיחזירנה לרשות בעליה וכו' אבל ב״ח לעולם חייב להטפל עד שיכניסה לרשות הבעלים המשתמרת כו'.

ההולך בדרך הטוב והישר וכו' ואע"פ שאינה לפי כבודו. ודין זה דאינה לפי כבודו אין זה מקומו ואיחרו כדי לכתוב קודם לו ההיא דב"ח לעולם חייב להטפל בה וכו' דהוי טעמא משום נגרי ברייתא דנילף מינה דהכישה מה"ט הוא:

תוכן העניינים

כסף משנה על משנה תורה, הלכות גזילה ואבידה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה