אור ברסלב

כסף משנה על משנה תורה, הלכות ברכות· רבנו יוסף קארו [מרן הבית יוסף]

פרק א · הלכה יג

הלכה יב

כל השומע אחד מישראל וכו'. משנה סוף פרק אלו דברים (ברכות נ״א:) עונין אמן אחר ישראל המברך ואין עונין אמן אחר כותי המברך עד שישמע כל הברכה משמע דבישראל אע״פ שלא שמע כל הברכה עונה לאחריו אמן והיינו בשאינו חייב בה דאילו חייב בה צריך שישמע כל הברכה כמו שנתבאר כאן ובגמרא וכתבתיו בפרק זה. וכתב הרא״ש ז״ל שאמרו בירושלמי עכו״ם שבירך עונין אחריו אמן לפי שאין דרך עכו״ם לכוין לעבודתו כשמזכיר את השם כלום אלא לבורא עולם הוא מכוין. וגם רבינו יונה ז״ל כתב דאיתא בירושלמי א״ר ברכיה אני עונה אמן אחר כל המברכין משום ברוך תהיה מכל העמים. ובפרק אלו דברים בעי שמואל מרב מהו לענות אמן אחר תינוקות של בית רבן א״ל אחר הכל עונין אמן חוץ מהתינוקות של בית רבן הואיל ולהתלמד הם עשויין. ויש לתמוה על רבינו שכתב דאין עונין אמן אחר עכו״ם ואפשר לדחוק ולומר דלצדדין קתני אם היה עכו״ם או אפיקורוס או כותי לא יענה אם לא שמע כל הברכה אבל כששמע כל הברכה עונה אמן ובתינוק המתלמד אע״פ ששמע כל הברכה לא יענה. ויותר נראה לומר דס״ל לרבינו דכיון דבמתני' לעניין עניית אמן הזכירו כותי ולא עכו״ם משמע דדוקא אחר כותי הוא דעונה כי שמע כל הברכה אבל אחר עכו״ם אפילו שמע כל הברכה לא יענה ואע״ג דבירושלמי אמרו דאחר עכו״ם נמי עונה כיון דבגמרא דידן לא הוזכר ופשטא דמתני' מוכח דאין עונין הכי נקטינן. והא דמפלגינן בין כותי לעכו״ם היינו בימי חכמי המשנה אבל אחר כן כשעשאום כעכו״ם גמורים לכל דבריהם כדאיתא פ״ק דחולין אין חילוק בין כותי לעכו״ם ואחר שום אחד מהם אין עונין אמן אפילו שמע כל הברכה מראש ועד סוף והיינו דרבינו בחדא מחתא מחתינהו לעכו״ם וכותי ותינוק. והטור בא״ח סימן רט״ו העתיק לשון רבינו והשמיט עכו״ם מלשון רבינו ואם כך היתה נוסחתו בספרי רבינו היא גירסא נכונה. ורבינו דקדק בלשונו שכתב או תינוק המתלמד כלומר דהא דאין עונין אמן אחר התינוק היינו דוקא בשעה שהוא מתלמד אבל כשאומר לפטור עצמו עונין אחריו לרמוז למה שאמרו בגמרא וה״מ בדלא עידן מפטרייהו אבל בעידן מפטרייהו עונין:

ומ"ש או שהיה גדול ושינה וכו':

תוכן העניינים

כסף משנה על משנה תורה, הלכות ברכות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה