כסף משנה על משנה תורה, הלכות בכורות· רבנו יוסף קארו [מרן הבית יוסף]
פרק ז
הלכה א
מי שהיו לו עשרה טלאים וכו'. במשנה פרק בתרא דבכורות (דף נ"ח:) פלוגתא דתנאי ופסק כת"ק:
כיצד עושה וכו'. שם במשנה.
ומ"ש ואמותיהם מעמיד מבחוץ וכו'. ברייתא וגמרא שם [ובתוספתא דבכורות שם].
ומ"ש מתחיל ומונה אותם בשבט וכו' עד וקידש עשירי ה"ז מעשר. שם במשנה:
הלכה ב
אין צריך לצרף וכו'. נלמד ממה שיבא בסמוך:
היו לו חמשה טלאים בירושלים וכו' עד ט"ז מיל. במשנה פ' בתרא דבכורות (דף נ"ד:):
הלכה ג
ומ"ש היו ג' עדרים וכו' עד להתעשר. שם פלוגתא דרב ושמואל ופסק כרב באיסורי:
הלכה ד
אין מעשרים מן הצאן על הבקר וכו'. משנה שם (דף נ"ג):
הלכה ה
אין מעשרים מן הנולדים בשנה זו וכו'. משנה וגמרא שם:
הלכה ו
כל הנולדים מאחד בתשרי עד כ"ט באלול וכו' עד אין מצטרפין. משנה בפרק בתרא דבכורות (דף נ"ז:):
ילדו תולדות בתוך שנתן וכו'. כן משמע בתוספתא דבכורות פ"ז:
הלכה ז
אין הטלאים הנולדים כמו הטבל וכו'. מתבאר ממה שיבא בסמוך:
הלכה ח
קבעו חכמים ג' זמנים בשנה וכו'. פ' בתרא דבכורות (דף נ"ז:) פלוגתא דתנאי ופסק כר"ע.
ומ"ש ואם שחט ה"ז מותר. משנה שם:
ומ"ש ולמה קבעו הגרנות בימים אלו וכו'. שם בגמרא (דף נ"ח):
הלכה ט
הכניס כל הצאן וכו'. שם (דף נ"ט:) מימרא דרבא וברייתא.
ומ"ש ואע"פ שידע שאלו ישארו במניין וכו'. שם: